נחלמים בשיא הכוח .

"מה זה, עמרי?" שאלתי בקול מהוסס, עם הרבה דמעות זולגות מעייני.

עמרי לא ענה לי, אבל כבר ידעתי את התשובה הברורה ביותר,

כשראיתי מזרק ביד של אחד הערסים האלה שישבו איתו....

פרק 20 :

" וואי יפה שלי אני כל כך מצטער חחחחחחחח " הוא אמר וניסה לנשק אותי .

עד פפפה !

העפתי לו אותה , את הסטירה שהביאה איתה את הקול הכי ענק שיש .

היה שקט , כולם הפסיקו את כל מה שהתעסקו איתו והסתכלו עלינו .

" אתה דוחה " |: אמרתי לו ובקושי שהתחלתי לומר את זה עם כל הדמעות .

הסתובבתי , התחלתי ללכת ונעצרתי .

השקט לא עזב .

הסתובבתי אליו בחזרה ,

" רק תזכור כמה כיף היה לנו ביחד , כמה אהבנו אחד את השני , כי זה לא יחזור ,

אתה שיקרת לי מאחורי הגב ! אתה דוחה !!!! " אמרתי ובכיתי .

התחלתי ללכת , והוא אחרי בקושי מבין מה אמרתי לו ולאן אני הולכת .

התרחקנו מהם ,

ישבנו בספסל באיזשהו גן , אחד מול השני והסתכלנו שעה אל הפנים של השני .

שעה שלמה לא זזנו , קפואים , אנחנו והמחשבות .

פתאום הוא נפל .

''בן ? בן אני לא הולכת לרחם עלייך קום , אני הולכת '' אמרתי . אבל הוא לא ענה .

שמתי את האצבעות על היד שלו , הדופק מהיר .

לקחתי אותו לבית שלו , זכרתי שיש לו בית ריק .

"תתפשט ותכנס למקלחת " אמרתי לו בתוקפנות .

" רק אם תיכנסי איתי " הוא אמר והתחיל לצחוק .

שוב העפתי לו סטירה , " או שאתה נכנס כמו ילד גדול למקלחת ,

או שההורים שלך יכניסו אותך ואני מזה לא צוחקת איתך בן ! " אמרתי ,

מה !? הילד פאקינג מסומם ! \:

" טוב המפקדת " אמר ועלה למעלה .

הכנתי אוכל , סידרתי את החדר קצת כי היה מבולגן וירדתי למטה .

ראיתי איזשהי סדרה עד שהוא יצא , אפילו לא זוכרת איזה , רק המחשבות הטרידו אותי |:

' לאן נעלם הקול של זרם המים  ?! '

עליתי למעלה .

'' בן ? אתה פסדר ? צא כבר ! " דפקתי על הדלת .

לא ענו לי .

נלחצתי , הוא שכב שם בתוך האמבטיה כמו ילד מפגר ,

פתחתי את המים הכי קרים והתחלתי להשפריץ עליו .

אוקיי הוא חצי חזר לעצמו :S .

'' צא '' צעקתי עליו .

זרקתי עליו את המגבת וחיכיתי ליד הדלת ,

הוא יצא .

נכנס לחדר והתלבש .

הלכנו לחדר שלו ,

הוא ישר נזרק על המיטה

ואני ישבתי לידו .

הוא לאט לאט עצם את העיניים ונרדם  .

-

" היי חמודה , איפה היית ? " אמא שאלה ישר כשהגעתי הביתה .

" אצל בן , סתם דיברנו " שיקרתי לה .

" וואי הקול שלך השפתר , מרגישה יותר טוב ? " אמא שאלה

" כן בטח " עניתי בחוסר חשק ועליתי לחדר שלי .

' אנחנו צריכים לדבר , מקווה שפינית את הראש שלך קצת בשביל להבין דברים '

שלחתי לו .

התחברתי לאייסי .

סמכתי עלייך ילד ,

אתה אכזבת .

3\>

-

אביבי שלי אני צריכה לדבר איתך 7:

-

הסתפרתי (:

עוד 3 ימיםם ~

רשמתי באוואי .

ישר התחילו לשלוח הודעות אבל לא היה לי כוח לאף אחד .

נשכבתי על המיטה , ולאט לאט עצמתי את העיניים .

התחלתי להזכר בקול הימים הטובים , בלי כל הבתי חולים , בלי כל המריבות , פשוט מושלם .

התקשרו אליי שוב ושוב , זה העיר אותי ,

וואי איך שכחתי מזה ?

לענות ? \:

****