ושוב..היא לא אמרה מילה. כי חוץ מזה היא לא הייתה אינטילגנטית בכלל...

אני כאן,בחדר מחשב שלו...

הכיסא שהוא ישב עליו, התמונה שלו על המרקע של המחשב...

המזגן פועל, באמת שקר לי, אבל יהיה לי קר הרבה יותר אם אכבה אותו..

אז מה אם לא היינו בקשר הדוק?

עדיין אהבתי אותו, גם אם התעקשתי שלא.

אז מה אם הוא היה עקשן?

אני דומה לו, החזרתי לו באותו המטבע גם בלי לשים לב ובלי להתכוון.

אולי זה נגמר לפני שהספקתי לסדר את זה, ואולי זה נגמר כשהוא כועס עדיין עליי ועלייה.

או להפך, אוליי הוא חושב שאנחנו כועסים עליו.

אני מתנצל... באמת מתנצל...אתה יקר לי...

ואולי רק אני הפסדתי....

ואולי...אולי בכלל לא הפסדתי...אולי פשוט הזמן נגמר לפניי שהספקתי לנצח...

אני אוהב אותך.

סליחה אבא.