אני אמא

פעולה קרקעית... ממש מפחיד.

בבית ספר כמה מורות סיפרו על בנים ובנות שמשרתים בעזה.

על צוי 8 שהגיעו אתמול בלילה או הבקר מוקדם.

על פחד ולחץ.

פתאום ראיתי מורה ועוד מורה ועוד אחת עם תהילים ביד.

כאלה שאף פעם לא ידעתי שיש להן זיקה כלשהי לדת.

ואני עובדת עם האנשים האלה מעל ל-20 שנה.

כנראה שכשאדם ממש ממש אובד עיצות וכל כך בלחץ אדם נאחז בכל.

ואני,

רק אמרתי לעצמי

וגם להן....

כמה טוב שאוּרי שלי רק בן שנה ושבעה חודשים....

ואז,

אחת ועוד אחת והשלישית והרביעית אמרו לי...

כשבני נולד הייתי בטוחה שהוא למלחמה לא ילך..............

שיהיה שלום ושקט ושלווה עד שהוא יהיה בגיל המתאים.

והנה הם כבר במילואים והם הולכים למלחמה.

זה מתסכל כל כך מתסכל.

אז אלוהים שמור לנו עליהם.

כי אנחנו לא יכולים לשמור עליהם.

ותן שקט ושלווה בארץ הזו.

ושרק יגמר כבר מהר.