אני אמא

לפני שאוּרי נולד אחד  החלומות שלי היה לשבת עם הילד שלי ולקרוא לו סיפור.

עוד כשהיינו בבית החולים עם אוּרי פיצפון קראתי לו ספר.

אני זוכרת שהיתה ע"י אישה שילדה תינוקת גם היא אחרי המון שנות ציפיה והיא שאלה אותי

" מה.. צריך לדבר עם התינוק? צריך לקרוא לו??"

עניתי לה שאני לא יודעת אבל ככה אני מרגישה שאני רוצה לעשות-

וכך אני עושה.

אני חושבת שלא טעיתי.....

הגענו לגיל שאוּריקי כבר יושב להקשיב לסיפור...

ובכל ערב ב- Quite time אנחנו משוחחים על היום שהיה על מה שצפוי מחר

 וקוראים סיפור, בדקרך כלל אבא קורא לו אבל גם אני ככה  אוּריקי מבקש.

הספרים הפופולרים אצלנו בבית הם:

הבית של יעל / מרים רות

מעשה בחמישה בלונים/מרים רות

שמוליקיפוד/כוש (זה ספר שאני כילדה כל כך אהבתי.... וכל כך מיוחד לי לקרוא אותו לאוּרי)

לקוף יש בעיה/ ג'וליה דונלסון

יש לאוּרי הרבה ספרי מגע כאלה שמרגישים את הפרווה של החיה או משמיעים קולות.

יש לו ספר שהוא אינציקלופדיה לחיות לקטנטנים, חיות בתמונות /אמילי בומון

כך גיליתי שאוּריקי מבדיל בין סוס לחמור ומכיר את כל החיות על קולותיהם השונים.

אני רוצה לספר כשני דברים חביבים בעקבות ספרים.

הרופאה אחרי כל בדיקה נותנת לילדים בלון.

היא פותחת את הקופסא וכל ילד בוחר איזה בלון הוא רוצה.

אוּרי הסתכל על הקופסא הרים בלון ירוק ואמר...

יוֹ פֵפֵר בּוֹל אוּיִי בּוֹל יוֹק ( ותרגום.... לא, בספר לאוּרי בלון ירוק - מעשה בחמישה בלונים...)

ולקח לעצמו בּוֹל אָדוּ (בלון אדום).

קראנו את לקוף יש בעיה,

בסוף הספר יש את אבא קוף אמא קופה שמחבקת את הקופון.

ואוּרי אמר...

אבא, והצביע על הקוף הגדול.

אוֹיי והצביע על אמא קוף.

ואוּיי  והצביע על הקופיף הקטן.