אני אמא

זהו ספר שכתבה מירה מאיר וצירה אלונה פרנקל.

ספר שאהבתי מאד עוד הרבה לפני אוּרי והיה לי אותו בבית.

(תמיד היו לי המון ספרי ילדים עוד לפני אוּרי, תמיד קניתי גם כי קיוותי כל כך לילד וגם כי ספרי ילדים הם פשוט נפלאים בעיניי.)

בספר הילד לא רוצה לישון לבד ומזמין אליו למיטה כל פעם בובת פרווה אחרת.

דובי ארנב נחש קופיף חתול, בסוף לילד אין מקום והוא ישן על הרצפה. (תכף ההדגשה תהיה ברורה...)

אחר כך הוא מחזיר את כל הצעצועים למקום.

אוּרי לאחרונה מבקש את הספר הזה בכל ערב. ואנחנו בשמחה קוראים לו אותו,

אוּרי אפילו עוזר לנו, ואומר את שמות החיות וחוזר על המשפט הקבוע - "ישנו בשקט כל הלילה"

אתמול,

החליט אוּריקי שהוא ישן כמו הילד מהספר על הריצפה.....

 לקח את אדון קופיף ומר מוצץ, ואמר : בּשֱתֲת כל לַלַה

הנחתי לו שמיכה על הריצפה ואמרתי לו שישן על השמיכה-

וכך היה.

הילד ישן על הריצפה.

מצד אחד,

שמחתי על הדעתנות שלו על כך שהוא ידע מה הוא רצה, והסביר את עצמו כל כך יפה.

שמחתי על כך שהספר אהוב עליו.

שמחתי על ההזדהות עם הדמות...

ומצד שני,

הילד ישן על הריצפה,

מזל שהריצפה היתה נקיה.... אבל בכל זאת היתה קרה.

יום נהדר ושבת שלום.