כמה פנינים מבית היוצר של אוּריקי...
בכל פעם שאנחנו הולכים ברחוב אנחנו מזכירים לאוּריקי עד כמה הכביש מסוכן.
האוטו חונה בחניה וכדי להכניס את האוצר לאוטו הוא צריך לרדת לכביש
אמרתי לו "אוּריקי בוא אלי"
והילד עונה לי "יו אסור כביש כביש מסוכן..."
ובאותו עיניין...
אנחנו מאד מקפידים בעיניין חגורות בטיחות הן מקדימה והן מאחור וכמובן את אורי אנחנו תמיד קושרים, לאחרונה הוא מביע התנגדות אבל אנחנו עיקשים בעיניין.
תמיד יש ביננו שיחה האם להדליק מזגן (אני ממש לא אוהבת מזגן..) או פשוט לפתוח חלון.
אתמול הוא נסע על הבימבה שלו ו...
בקש מאבא להדליק מזגן ולשים חגורה ...(בבימבה...) 
כמעט אכלתי אותו...
עשיתי לאוּרי אמבטיה ושיחקנו שהוא מכין לי אוכל, בקשתי שיכין לי בורקס....
הוא אמר לי " לשלם..."
שאלתי "כמה?"
עונה הילד "שלוש"
נתתי שלוש, דימיונים כמובן ובקשתי את הבורקס שלי...
הסוחר אוּרי אומר לי "אמא צאיך שלם" (אמא צריך לשלם)
אמרתי לו " אבל שלמתי..."
והוא בשלו "צאיך שלם עשר"
כששאלתי עשר מה, קיבלתי את התשובה "אמא עשר כסף..." כאילו מה לא ברור לך גברת...
בסופו של דבר קיבלתי בורקס דימיוני בטעם תות...(אצל אוּרי כל דבר טעים הוא טעם תות)
הרבה פעמים אוּריקי אוהב שאני מאכילה אותו.
גם אני אוהבת להאכיל אותו זה כייף...
כשהוא לועס אני מכינה את האוכל על המזלג לביס הבא,
ואז באופן קבוע הוא מעיר לי
"אמא עדין אוכל"
סבתא נתנה לנו עוגת שמרים טעימה מאד..
אוּרי לקח חתיכה ואמר,
סבתא הכינה לאוּרי עוגה מיוחדת....
ביד אחת החזיק את העוגה וביד השניה ביסקוצ'ו (שזה כעכים נהדרים שאמא שלי מכינה..)
ואכל מכאן ביס ומשם ביס.
זהו,
אני עדין בעד ביטול החום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אמא של אוּרי