אני אמא

אתמול בבקר לקחנו את אוּריקי לרופאה כי הוא מאד משתעל.

תמיד הוא מאד מאד בכה אצלה,

למרות שהיא מאד עדינה איתו ומשחקת ואיתו ותמיד הוא מקבל בלון אחרי הבדיקה.

אתמול הוא לא בכה... רק הסתכל עליה ובקש את הסטוסקופ.

אחר הצהרים הלכנו לספר, אבא ואוּרי היו צרכים להסתפר,

אבא היה ראשון ואוּרי ישב עלי והסתכל.

אחר כך היה התור שלו (אמרנו לו קודם התור של אבא ואחר כך התור שלך..)

אוּרי אמנם התבכיין קצת אבל נתן לספר לעבוד.

בפעם הקודמת הוא כל כך צרח וזז שהתספורת יצאה עקומה לגמרי.

והתספורת הפעם הרבה יותר ישרה .....

חזרנו הביתה אחרי טיול בקניון

(וקניה של ספרים כמובן... איך אפשר לעבור על יד סטימצקי ולא לראות מה חדש שם??)

רצנו איתו שם והשתוללנו...

שתינו לנו קפה ואורי אכל קוראסון חמאה,

והתנדנד על 3 מכשירים כאלה זוללי כסף...

היינו אמנם עם העגלה אבל הוא ממש לא ישב בה. בסוף בדרך לאוטו הוא בקש ידיים אז שמנו אותו בעגלה...

והוא דרש ... בלי לקשור, ככה הוא ציפור דרור ויכול לרדת אחרי שהוא קצת נח.

באמבטיה בפעם הראשונה הוא הסכים שאפתח לו את הדוש.. ושזרם המים של הדוש ילטף אותו.

בהתחלה הוא אמר: 

 "כייף"

ואחר כך אוּרי אמר, "די ,זה לא כייף"

כמובן שמייד הפסקתי והמשכנו את האמבטיה כרגיל.

זהו,

הילד שלנו גדל, פתאום רואים בו כאלה שינויים.

מצד אחד זה נורא כייף, הוא גדל ונהיה לאיש קטן.

ומצד שני אני כל כך רוצה שישאר תינוק שלי....

שוב חם בטירוף.

 די נמאס לי מהקיץ הזה.