אני אמא

עוד מהפנינים, פרי יצרתו של אוּריקי...

אוּרי באמבטיה משחק עם הטלטביז שלו וכל מיני חיות.

הוא מעמיד אותן על דופן האמבטיה , עושה להן מצעד...

ומשוחח איתן, השיחות שהוא מנהל עם הצעצועים שלו מרתקות,

כל מה שהוא שומע מאיתנו, הוא אומר להן. (צריך להזהר בשפתנו...)

באחת האמבטיות הוא אמר לטינקי יוונקי.. "יש לי עוד המון נשיקות בכיס, אל תדאג."

אתמול היינו כל היום בבית, העוזרת שלנו סיגי באה לנקות, אורי מאד אוהב אותה.

הוא בקש שנשים בדי וי די טלאטבייז ..

שמתי לו, ואז הוא אמר לסיגי העוזרת שלנו, כוננות חיבוקי, ובקש ממנה חיבוק.

כעסתי עליו, כי הוא רץ וקפץ והשתולל.  כדרכם של ילדים מן הסתם.

אמרתי לו שאני כועס אז אני הולכת לחדר להרגע.

אחרי שתי דקות הוא בא אלי ואמר לי..

"אמא נתפייסה?"

איך?? איך אפשר להמשיך לכעוס????

בלי קשר,

מאחלת לבת של ביילע המון המון החלמה מהירה.

גשו לשם לקרוא איך שניה אחת של טיפשות גורמת לצרות גדולות.

ולך ביילע הרבה כוח, למסע הזה.

בקר טוב!