אני אמא

ביום שישי בבקר קמנו, והחלטנו הולכים לטייל, יותר נכון לומר אני החלטתי שהולכים לטייל...

לקחנו את האוטו האדום והחמוד שלנו ונסענו לגן הבוטני, מקום כל כך מקסים.

קנינו כרטיסים, אוּריקי לא צריך כרטיס כי הוא ילד ירושלמי, ואנחנו קנינו כרטיסים בהנחת ירושלמי אמנם רק 5 שח' הנחה אבל גם משהו לא??

טיילנו לנו בין הפרחים, לאוּרי היה המון מרחב לרוץ ולהשתולל.

יש שם עכשיו תערוכה של פרפרים, ורואים את הגילגול של הפרפר, אוּרי הסתכל ואמר למדריכה..

"כמו כמו הזחל הרעב..."

היא היתה מאד חמודה והתיחסה עליו ואמרה לו "נכון זה כמו הזחל הרעב רק כאן הזחליםלא אוכלים עוגת שוקולד"

אז אוּרי הבהיר לה ש.. " אוּרי לא אוהב שוקולד..."

הפרפרים והפרחים מאד סיקרנו אותו, הוא ניסה כמובן לגעת בהם אבל הם כדרכם של פרפרים עפו.

אחרי הסיבוב בתוך החלק הזה ישנה פעליות לילדים, אוּריקי ישב וצבע פרפר, כמובן שיצירת האומנות הזו מפארת את ביתנו כרגע.

המשכנו לטייל, והגענו לבית הקפה שנמצא ע"י אגם (ככה לפחות הם קוראים לו, הרי אגמים על אמת ממש אין פה)

מהבית לקחנו איתנו לחם יבש כי ידענו שיש שם ברבורים וברווזים שאפשר לתת להם לאכול, ואוּרי כל כך אוהב להאכיל חיות...

אוּרי היה מאושר לראות את כל הדגים מתקבצים לקבל ממנו את הלחם.

נסענו ברכבת שטיילה סביב הגן הבוטני וקיבלנו הסברים מעניינים, שכמובן לא ממש התאימו לאוּרי אבל אנחנו נהנהנו.

אפשר היה לטייל שם עוד המון,

 אבל, כבר היה חם ואוּרי כבר היה עייף,

 נשארנו עם טעם של עוד,  איזה כייף!

 יופי של בוקר היה לנו!