Wow איזה שבוע מטורף עברנו...
אני הייתי כל יום בבית הספר להכין את הכיתה שלי לקראת יום שלישי.
ואורי היה עם אבא שלקח שבוע חופש מהעבודה.
והם עשו חיים,
היו בגן החיות - פעמים. ונראה לי שלאורי בכלל לא נמאס.
היו בקניון.
היו בג'ימבורי.
היו בסופר, אורי מאד אוהב סופר, במיוחד לקחת דברים ולזרוק אותם לעגלת הקניות.
אכלו מלא מלא ג'אנק -
דובונים ועוד דובונים ולסיום... עוד קצת.
מעדני חלב.... אולי מליון ביום.
עוגיות ועוד קצת עוגיות.
עוגה....
בקיצור - חגיגה.
(האמת אני קצת אשמה לא הכנתי אוכל שחיכה להם במקרר, למרות שיש לי תחושה שגם עם היה אוכל זה לא מה שהם היו אוכלים)
בנתיים אני עבדתי,
בפרך,
הזזתי כונניות,
זרקתי ציוד ישן,
ישבתי מול מחשב לתכנן את השנה.
ישבתי בישיבות.
בניתי חדר אנגלית מחדש...
בצהרים הייתי חוזרת גמורה ואוּרי שלי אמר לי...
"אמא את הכי יפה בעולם, אני אוהב אותך."
כמה כוח קיבלתי כהמילים המתוקות האלה.
ועוד אמר לי אוּרי,
"a vu" שזה... I love you.
מי צריך יותר מזה?
חוץ מזה אוּרי החליט שהוא לא רוצה יותר מטרנה רק חלב...
זה מצחיק כי נשארנו בלי מטרנה בבית ואנחנו יודעים שעם הבקבוק הוא הולך לישון,
אז אבא רץ לקנות...
הכנו ...
הילד שתה לגימה,
ואמר ,
לא רוצה, רוצה רק חלב...
וכך נגמל לו אוּרי, מהרגל בן שנתיים ושלושה חודשים ...
עכשיו יש לנו קופסת מטרנה חדשה פתוחה. שאיש לא רוצה אותה.
ככה נגמר אצלנו החופש הגדול.
שבוע הבא,
אבא בעבודה,
אמא בבית ספר,
ואוּרי חוזר ללאה.
ומי אמר ששגרה זה רע??
שבת נפלאה!