אני אמא

עוד מעט ישבו אבא נעם ואמא אביבה לראות את בנם לדקה אחת קטנה.

אחרי כל כך הרבה זמן דקה אחת קטנה.

לפני שהפכתי לאמא בכלל לא הבנתי את הקשר הזה, את כוחה של הורות,

את הרצון הזה להוריד את הירח בשביל הבן שלי - אם זה מה שיגרום לו אושר/הגנה/שמחה/בריאות/הצלחה.

לא הבנתי את העוצמה הענקית הזו, עוצמה שלפחות אצלי בכל יום ויום גדלה.

מן כוח כזה אדיר. מין רצון כל כך חזק להגן לשמור לתמוך.

לא מסוגלת לחשוב בכלל על התחושות,

הרגשות והמחשבות של הוריו של גלעד שליט - על נעם ואביבה שליט.

לא יכולה לחשוב על הלילות,

                         על ימי החול 

                         החגים

                         השבתות.

היום כשאני אמא בעצמי אני בטוחה שצריך לתת כל דבר בעולם

כדי ש-

הילד הזה, הנער הזה, האיש הזה, יהיה בבית.

הלוואי שהקלטת הזו היא אות מבשר על חזרתו הקרובה של גלעד הביתה.

הלוואי שהקלטת תתן למשפחת שליט כוח לעוד ימים של צפיה (אלוהים שרק לא תהיה ארוכה מידי).

הלוואי ....

חג שמח ושבת שלום,

ולמשפחת שליט, חיבוק גדול מאיתנו פה בירושלים.

השעה 16:10

ראיתי עכשיו את הקלטת.

הוא חי!

זה מה שחשוב גלעד שליט חי!

 מדבר ברור,

  קורא,

   עומד,

    מחייך חיוך קטן.

     עייף מאד עייף.

הבטן התהפכה לי, הרגשתי צמרמורת, ודמעות זלגו מעיניי.

עכשיו...

שרק יבוא כבר הביתה!

חג שמח!