אני אמא

בתחילת לרדכי במערכת החינוך, (משהו כמו לפני 22 שנה...)

חינכתי כיתה א' (זה כייף מיוחד ללמד את הקטנטנים האלה)

ואז, אני כבר לא זוכרת מי, נתן לי את המשחק מה במשבצת?

עבדתי איתו עם התלמידים.

אני מאז עשיתי הסבה להוראת אנגלית,

אבל המשחק נשאר.

נתתי אותו למיכל, בת דודה שלי, שיהיה לה ולילדיה.

ושם הוא נשאר במשך 4 ילדים והמון שנים.

כשאוּריקי שלנו נולד, באה אלי מיכל ואמרה לי,

שמרתי לך את זה, ידעתי שיום אחד יהיה לך ילד ותצטרכי את המשחק.

מאד התרגשתי,

ושמתי את המשחק בארון...

לא חשבתי שכל כך מהר אוּריקי יגדל.

אתמול כשהבונבון חזר מלאה שאלתי אותו אם הוא רוצה לשחק במשחק יפה...

אוּרי כמובן הסכים.

הוצאתי את המשחק...

שנראה שעברו עליו אי אילו ילדים.

והתחלתי לשחק איתו....

אוּרי מהר מאד הבין את הרעיון של הצבע,

יש להתאים את האובייקט לפי הצבע שבראש הטור.

ומיד שיחק ומילא את הטור המתאים.

ואז ניסיתי, צבע עם צורה,

בהתחלה היה קשה,

ועוד קצת טעויות היו,

אבל מהר מאד הילד הבין...

וכל כך אהב למלא את הלוח.

עד עכשיו עשינו שני שלבים....

ולאורי היה כייף.

אני כמובן מאד התרגשתי,

מיד סיפרתי לסבתא...

וניסיתי גם לספר למיכל, שאני מקווה שקוראת את הפוסט הזה ...

בקר טוב!