אני אמא

אוי איזו כותרת מצאתי לי...

אבל מה לעשות, הפוסט הזה יעסוק בנושא חשוב זה.

נתחיל במשהו מצחיק.

אוּרי הלך לישון, הוא רצה שאבא יבוא לומר לו לילה טוב וללטף אותו.

("אבא תעשה לי nice" הוא מבקש)

אבא היה בשרותים,

וכשאבא בשירותים זה סיפור ארוך ...

(כאורך הספר אותו הוא לוקח.. והספרים הם בדרך כלל בני המון עמודים)

אז אוּרי אמר:

"יש לי ירון נפלא" (ירון=רעיון)

"כן אוריקי מה הרעיון שלך?" שואלת אני

"נקנה לאבא טיטול גדול ואז אבא לא ילך לשירותים..."

כל כך צחקתי, אכן רעיון גדול!

בראשון בספטמבר אוּרי היה אצל הורי,

זו היתה הפעם הראשונה והיחידה שהוא עשה ..

לא בטיטול אלה בישיבה על ישבנון.

מזה זמן מה מבקש ממני אוּרי שאני אקנה לו תחתונים.

אתמול, אחרי ביקור במשרד החינוך, נכנסתי לחנות וקניתי לילד תחתונים.

כשהוא בא הביתה הוא מאד שמח לראות אותם.

ומיד בקש להוריד חיתול וללבוש תחתונים.

הסכמנו כמובן.

הורדנו טיטול והוא בחר את התחתונים האדומים.

והיה גאה בעצמו.

התקשר לסבים וסבתות שלו וסיפר להם שיש לו תחתונים אדומים שאמא קנתה לו.

 הצטלמנו עם התחתונים החדשים,

הרי לא בכל יום לובשים תחתונים בפעם הראשונה.

הוא ישב לצייר ומידי פעם שאלתי אותו אם הוא רוצה פיפי.

אוּרי ענה שלא.

אחרי כמה זמן פתאום הוא בא אלינו בוכה.

נעלב.

פגוע.

מה קרה?? שאלנו

מסתבר ש..

ברח לו פיפי,

והילד נבהל נורא.

חבקתי אותו ואמרתי לו שלא קרה כלום.

וזה בכלל לא נורא.

ושזה קורה לכלום בהתחלה.

ושאני בטוחה שהוא מהר מאד ירגיש מתי הוא רוצה פיפי,

וידע לבקש.

לאט לאט הוא נרגע,

ובקש להחליף לתחתונים אחרים...

רק שהאחרים היו רטובים,

אז הוא אמר לי ...

"אמא אני אשב בישבנון ואתאמץ ואתאמץ אולי יצא לי או קקי או פיפי או משהו אחר...."

סדרנו את הישבנון,

כמו אבא לקחנו ספרים,

וישבנו

חיכינו וחיכינו וחיכינו וחיכנו...

וכלום,

בסוף אוּריקי אמר,

לא נורא מחר אני אנסה שוב.....

הוא הסכים לשמוע את הספר על נפתלי (סיר הסירים)

אז אולי אנחנו בהתחלת תהליך גמילה??.

כנראה שיהיו אי אילו פיספוסים נוספים.

ועוד כמה וכמה שלוליות בבית.

אבל אנחנו בדרך הנכונה,

אני מקווה לפחות  :)

בהצלחה לך ילד מדהים שלנו,

אנחנו מאד אוהבים אותך ויודעים שתצליח!

יום נהדר!