אני אמא

אתמול בפעם הראשונה הלכנו עם אוּריקי להצגה.

מזמן ראיתי שבתיאטרון ירושלים יש הצגת ילדים "מעשה בחמישה בלונים".

אוּרי שלנו מאד אוהב את הסיפור הזה,

נדמה לי שהמון ילדים אוהבים את הסיפור הזה, פשוט כזה ממש מעולמם של הילדים,

מזדהה עם תחושות עצבות של ילדים כש...

"בום טראח מה קרה הבלון התפוצץ הבלון נקרע..."

אז כמובן שהצגה של שעה וחצי אי אפשר לעשות מסיפור קצרצר של מרים רות, אז נפחו את הסיפור,

הוסיפו המון שירים וריקודים.

כמובן שסיפרנו לאורי בהתרגשות שנלך כולנו יחד לתיאטרון,

סיפרנו לו שיהיה חושך ןשהוא יוכל לשבת עלינו או בכיסא של עצמו,

אמרנו לו שבתיאטרון לא אוכלים ולא שותים, ושבסוף ההצגה מוחאים כפים לשחקנים.

אורי שאל למה צריך למחוא להם כפיים אז הסברנו שככה אנחנו אומרים להם תוה שהציגו לנו הצגה כל כך יפה.

ההתרגשות היתה גדולה....

נסענו לתיאטרון,

התעצבנו קצת שפתאום החניה שם בתשלום אז כאות מחאה חנינו רחוק...

(קראתי שפתאום משהו השטלת על החיניון שם ויש עם זה באלאגן)

לקחנו כרטיסים מהמכונה ונכנסנו לתיאטרון, אורי הסתכל על הכל בסקרנות

וכבר בקש חמישה בלונים...(נו באמת מה זה כל הטיול הזה הבטחת הצגה...)

היינו קצת בחנות הספרים

(קניתי לאבא דיסקים,של מבחר שירי אהבה ישראליים מתנה ליום המשפה + Valentine's Day + סתם כי בא לי...)

נכנסנו אורי בחר לשבת לבד ואז הוא החליט שהוא רוצה עלי... באמצע הוא עבר לאבא...

הוא נהנה מאד,

ישב פאור פה כל ההצגה,

הסתכל על השחקנים,

הסתכל על התפאורה,

השתתף,

ולא רצה לעלות לבמה כשהזימינו ילדים לעלות...

בהפסקה הוא כעס, כי לא נגמרו הבלונים,

והוא בקש ללכת הביתה.

ניסינו להסביר שתכף זה ימשיך...

אבל הוא התעקש ואנחנו התעקשנו חזרה.

וכשהחלה שוב ההצגה שוב הוא ישב פאור פה ונדהם.

האמת באמת היה מאד נחמד.

המון שירים המון ריקודים.

וכל בלון התפוצץ במקום... (אני אישית בכל פעם נבהלתי מחדש...)

בסוף ההצגה אורי זכר שמוחאים כפיים וכך עשה.

הוא אמר שהיה כייף בהצגה והוא רוצה עוד פעם תיאטרון...

מה שכן יש אנשים מאד מרגיזים.

הסדרן חזר ובקש המון המון פעמים לא לאכול באולם...

אבל -

כלום כל אמא/אבא שני הוציא את הבמבה-ביסלי שלו...

הילדים ישבו וטחנו....

פשוט נורא.

איזה מן צרכיני תרבות יהיו ילדים אלה???

מה ילדים לא יכולים שעה  וחצי להיות בלי אוכל??? ממתקים???

ממש מוגזם.

זהו בסך הכל זו הייתה חוויה משפחתית נפלאה.

מחכה כבר להצגה הבאה!