אני אמא

שבת בבֹקר שלנו מתחילה בעצם מוקדם מוקדם,

כשאוּרי שלנו מתעורר.

לפעמים זה חמש וחצי לפעמים שש ובימי חסד הוא מתעורר בשבע וחצי.

ואז הוא בא אלינו למיטה.

החלק הכי הכי כייפי בשבת בבקר זה להתכרבל יחד במיטה שלנו.

אני זוכרת שגם בבית הורי בשבתות בבֹקר היינו מתכרבלים כולו במיטה של ההורים.

זה היה כייף במשפחת המקור וזה כייף עכשיו במשפחה הקטנה שלנו.

מדליקים טלוויזיה,

ורואים יחד

הופ..

או ניקולודיון...(כמה פרקים יש לדורה?? ודייגו??? למה זה תמיד חוזר על עצמו???)

אז...

אבא בדרך כלל נרדם,

ואורי צופה בתוכניות שלו.

אני קמה

מודדת סוכר

ומכינה לי נס קפה,

בלי סוכר, וטוסט  עם גבינה.

בערך בשמונה שני הגברים שלי קמים מהמיטה...

ומתחיל הדיון של מה עושים היום..

גן חיות??

מוזיאון המדע??

אולי סתם גן הפעמון??

ואולי נלך בכלל לסבא וסבתא?

ומה בדבר שבת פיג'מות-

שבת בה לא יוצאים מהפיג'מה???

אורי לא כל כך אוהב כאלה שבתות.

לפעמים מרוב דיונים אנחנו נשארים בבית.

ולפעמים יוצאים לנו ימי שבת כל כך כפיים.

שבת שלום!