אני אמא

עמית הוא האחיין הבכור שלי.

ילד פלא בן 13.5. (שהוא כבר לא כל כך ילד... )

חכם,

מוכשר,

חתיך,

פיקח,

נבון,

גבוהה (מעל ל-170 ס"מ ובטח הוא כבר יותר כי כל שניה הוא עוד איזה ס"מ)

אוהב

ומאד מאד אהוב.

לפני כמה דקות הוא התקשר אלי הנער,

וסיפר לי שבקשו ממנו בבית הספר לבחור שיר,

ולנתח אותו,

עמיתי בחר את "עקרה" של רחל.

השיר שאני כל כך אוהבת

שבזכותו אוּריקי שלנו נקרא אוּרי.

עמיתי היה צריך לעשות איזו עבודת יצירה,

ובקש ממני תמונות של אוּריקי שלנו,

מהברית ובכלל.

שלחתי אותו הנה ,

לפוסט בו יש את סיפור הברית של אורי, אמרתי לו שיקח משם מה שהוא צריך.

ואםפ הוא צריך עוד תמונות בשמחה אשלח לו.

כל כך התרגשתי מעצם זה שהוא בחר בשיר "שלי/שלנו"

כל כך התרגשתי שהוא בקש רשות.

כל כך התרגשתי...

בזכותו קראתי שוב את הפוסט הזה ושוב התרגשתי,

ונזכרתי,

כל כך הרבה עבר מאותו יום....

עמיתי שלנו

תודה שהזכרת לי

תודה שרגשת אותי.

אני אוהבת אותך.