אני אמא

בבית שלנו יש חדר עבודה.

בעבר, לפני אבא ואורי חדר העבודה היה מקום בו עבדתי,

הכנתי שיעורים,

בדקתי מבחנים....

תליתי בו כביסה,

חיפשתי אוצרות באינטרנט...

(ומצאתי, את אבא מאיר שלנו, אוצר  מיוחד במינו האוצר שאני מצאתי...)

גם היום אני עובדת בחדר הזה,

גם היום המחשב כאן,

אבל בעיקר מה שיש בחדר הזה זה מליון ספרים ועוד אחד....

לי תמיד היו ספרים,

הגיע אבא, והביא איתו בנוסף להמון אהבה גם...

ספרים

נולד אוּרי והביא עימו גם הוא המון אהבה, מעט שעות שינה,

המון כייף

ו....

ספרים.

יש לנו המון המון ספרים בבית,רק לאוּרי יש שני מדפים עמוסים,

ועוד היד נטויה.

הרבה זמן לא ניקיתי את הספריה הזו כמו שצריך,

הרבה זמן לא מיינתי,

תכננתי לעשות את זה בחפש הגדול לפני 3 שנים כשהכרתי את אבא,

אבל,

אז הכרתי אותו היה יותר מענין להיות איתו,

אז הספריה חכתה,

אחר כך נכנסתי להריון,

ואוּריקי נולד...

והספריה חיכתה.

אתמול החלטתי שהגיע הזמן.

שני מדפים של ספרי לימוד, שפעם עבדתי איתם הצמצמו לחצי מדף...

המון ניירות הלכו לפח.

כל מיני תמונות נמצאו,

כל מיני ספרים שבכלל לא ידענו לאן נעלמו, פתאום נמצאו.

זרקנו אולי 9 שקיות זבל,

יש ערמה של ספרים לתת,

ומקום לעוד כמה ספרים.

הספרים מסודרים לפי סדר...

ובעיקר  יש המון אור בעיניים.

הרגשתי שאני זורקת את האיכס,

 את כל האנרגיות השליליות מבין הספרים.

כנראה שיש איזה הגיון בנקיון הפסח הזה.

יום טוב!