לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אני אמא


הרבה שנים חיכיתי לרגע הזה. חיכיתי ובסוף זה קרה, אני אמא. אני אמא של אוּרי, שנולד בהדסה עין -כרם, ב-28 במאי 2007 לאבא ואמא שמאד מאד אוהבים.

Avatarכינוי:  אמא של אוּרי

בת: 62

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2010    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2010

ליל הסדר.


אנחנו אחרי...

היה המון רעש,

המון אוכל,

המון שתיה,

המון שירים,

המון השתללויות,

ובסך הכל כייף גדול.

 

הגענו לאחותי בערך בשש וחצי וחזרה הביתה כמעט בחצות.

אוּריקי הרי לא ישן בצהרים ונרדם באוטו בדרך לשם, איך שהגענו הוא התעורר,

כשהילד הזה לא ישן מספיק אז אחר כך הוא עצבני.

אז תחילת הערב היה עם עצבים וכעס מצידו של אוריון שלנו.

לאט לאט הוא נרגע,

שתינו שמפניה (או משהוא דמוי שמפניה... כשר לפסח..)

אורי ניסה לטעוםו וזה לא מצא חן בעיניו.אז הבכי גבר.

ואז סבא וסבתא הוציאו את המתנות...

לכל ילד ספר.

לגדולים הגדות של פסח.

לבינוניים... ספרים נחמדים כאלה.

ולשלושת הקטנים את הכבש בשישה עשר,

אמנם לנו ישאותו בבית  אבל בגירסה הקודמת,

אורי ראה ספר ושמח.

ואז ישבנו לשולחן, הילד היה רעב והתחיל לאכול,

חרוסת עם מצה,

קודם חרוסת של אבא (תפוח עץ, שקדים, יין מתוק וסוכר..)

ואחר כך חרוסת של סבא (תמרים צימוקים שקדים אגוזים ויין)

והיה מבסוט.

אז הגיע האוכל, מרק עם קניידלך שגיסי הכין,

אז... דג, עם שקדים, שאמא שלי הכינה,

זה מאכל שסבתא שלי היתה מכינה תמיד בחגים, ואנימאד אוהבת.

אחרי כל זה הגיע המנה העקרית,

אני כבר לא אכלתי כלום, אבל אוּרי אכל שניצלים עם קטשופ.

היה המון בשר אורז מיוחד שאחי הכין והמון ירקות וסלטים...

ולא כאן לא נסתיימה הארוחה,

הרי אי אפשר בלי קינוחים...

שתי עוגות האחת פבלובה שאני הכנתי, בפעם הראשונה שזכתה למחמאות.

ועוגת שוקולד טעימה של גיסתי.

הילדים חיפשו את האפיקומן, הגדולים מצאו אותו ואז החביאו לקטנים,

אלעד מאד שמח כשמצא את האפיקומן...

אוריקי החמוד עמד במרכז הסלון וקרא...

אפיקומן איפה אתה ???

 

אלעד סיפרלאורי שישלו המון משחקים שהוא כברלא רוצה ,

ושהוא רוצה לתת לתת לו, ומיד הביא שתי שקיות עם מכוניות,

אורי חיבק את אלעד בשמחה, ואז כל הילדים בקשו ממנו חיבוקים ונשיקות

ואורי כמובן נתן לכולם.

הלבשנו לו פיג'מה, והילד הראה לכולם שהוא תיש (חתיך..)

הכנסנו אתהילד לאוטו ובשניה הוא נרדם...

חזרנו הביתה עייפים.

שבעים. עם משחקים לילד (כאילו היה חסר לנו...)

 

 

הבקר אני קמתי עם מגרנה נוראית, רק אחרי שני אקמולים ועוד משהו יותר חזק..

נרגע הכאב ראש הזה.

 

אז שיהיה חג שמח והמון המון טוב! 

נכתב על ידי אמא של אוּרי , 30/3/2010 17:12   בקטגוריות אביב 10, אוּרי, אוכל, אירועיים משפחתיים., אמהות, הורות, כיופים, משפחה, פנני אורי  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אמא של אוּרי ב-2/4/2010 15:58




58,504
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , האופטימיים , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאמא של אוּרי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אמא של אוּרי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)