אני אמא

בתחילת השבוע לקחנו את אורי פעם ראשוונה לרופא שיניים.

לא שהוא מתלונן על משהו אבל...

אני אישית מאד מאד מאד לא אוהבת רופאי שיניים, או אולי נגיד את זה אחרת,

אני מאד מפחדת מהם.

לא רוצה שאורי יפחד וכמונילא יגיע לטיפול אלא עם המצב חמוד ביותר.

ולכן החלטנו מאיר ואני שאנחנולוקחים אותו לביקורת.

התקשרנו למכבי דנט, קבעו לנו תור, והלכנו אורי אבא ואמא.

הילד ישב נפלא, נהנה כל כך שהעלו אותו בכיסא.

פתח פה של אריה... הכל בסדר בפה שלו, השיניים שיני הליש..

והכי כייף מבחינתו שאחרי הבדיקה הוא קיבל בלון.

עכשיו בעוד חצי שנה צריך לבוא שוב לבדיקה.

שמחה שזה עבר בכייף.

ביום שני השארנו את אורי בפעם הראשונה עם ביבי סיטר בערב.

עדן הבת של לאה המטפלת של אוריקי שמרה עליו.

יצאנו לנו בשבע ורבע, הילד עוד לא הלך לישון,

הוא היה אחרי אמבטיה ואחרי אוכל,

לבוש בפיג'מה, וכל כך חיכה לעדן.

בצהרים כשלקחנו אותו הביתה הוא חשב שכבר אז עדן תבוא,

ובכה כשהיא נשארה בבית, אז היינו צריכים להסביר לו שעדן תבוא בערב.

חזרנו בערך ב-10, הילד היה גמור מעייפות ולא נרדם עדיין.

שיחק עם עדן,בחיות, במכוניות, בפאזלים, שמע סיפורים, הראה לה את נון ונונה.

והיה לו כייף.

עד עכשיו הוריי או ההורים של אבא שמרו על אורי בערבים, היינו לוקחים את הילד לשם...

ואז באים ולוקחים אותו.

ביביסיטר נראה לי יותר נוח.

הייתי צירכה לעבור איזה מחסום.

אני שמחה שדברים הולכים טוב איתו.

זהו אני באופן רשמי בחופשה יש לי עוד כמה דברים לסיים,

כמו לארגן את הכיתה שלי.

ולהכניס מורה אחרת לתמונה.

אבל זה כבר לא נורא.

בקר טוב ויום נפלא!