אני אמא

אתמול 7 היולי חגג אבא 47 שנים.

בבקר שרנו לו שירים נתנו מתנות..

(ספר בישול לאבא ועוד שנים ספרים - כשאחד מהם צריך להחליף.)

אחר כך שמנו נרות על העוגה אבא ואורי כיבו אותם ואכלנו אותה ..(אובר דוס של סוכר מהבקר..)

אוריקי החמוד בקש... לחם עם חמאה מלוחה וגבינה - וזה למרות שהכנו את העוגה יחד,

הוא פשוט לא מאד אוהב מתוק.

אחר הצהרים,  נסענו לתל-אביב לפגוש את א' אחיו של אורי, אימו וסבתו.

אורי היה נרגש, וכשראה אותם יורדים מהאוטו רץ אליהם ואמר להם..

"אני מאד התגעגעתי לכם"

אכלנו לנו בארומה...

 א' אכל קורסון שוקולד.

אורי גם בקש... לקח ביס ואת השאר אכל אבא.

אבל אבא מכיר את אורי וקנה מיד גם קורסון חמאה אותה אורי אכל בכייף.

אני שתיתי לי קפה קר, עם גלידה (פושעת שכמוני..)

אבא אכל את קרסון השוקולד של אורי ושתה קפה, אחר כך אורי בקש עוד עוגה שכמובן לא אכל אותה,

כך שאבא זכה בעוד עוגה.

אחר כך טיילנו לנו הנמל, אורי היה מוקסם מהים עמד והסתכל עליו ולא הרפה.

 הילדים רצו ושיחקו, 

ראינו את ארגז החול אורי בקש כילים, הלכתי להביא לו אותם מהאוטו והוא ישב ושיחק.

היתה יופי של אווירה,

אבא היה שמח, אורי היה מאושר.

אבא'לה,

עד מאה כעשרים.

המון אושר ושמחה וביראות.

המון אהבה וסיפוק.

המון טוב וכייף.

אנחנו הכי אוהבים אותך בעולם