אני אמא

יופי של כותרת...

אבא לימד את אורי להסתכל על הפיפי ולפי צבעו לדעת עם הוא שתה מספיק.

וכך נולדולהם במשפחתנו הקטנה כמה משפטים..

פיפי צהוב זה ממש לא טוב.

כלומר לא שתית מספיק וצריך ללכת לשתות.

פיפי לבן הוא ממש מצויין.

פיפי לבן זה כשהפיפי בצבע צהוב בהיר...

קבל ח.ח. שתית כנדרש...

פיפי שקוף הוא פיפי לאלוף.

נהדר שתית מצויין אתה אלוף השתיה!!!

ככה בכל פעם שאוריקי יוצא הוא מצהיר איזה פיפי היה לו...

באותו עיניין,

אני כך כך טוב זוכרת שהייתי מתאפקת ומתאפקת והורי אמרו לי שוב ושוב ללכת לשירותים.

כל כך זוכרת שלא אהבתי להפסיק משהו לדבר שולי כמו פיפי....

כל כך זוכרת שהיה בורח לי...

ועכשיו,

אוריקי עושה לי את אותו דבר.

בדיוק אותו דבר,

ונבואתה של אימי היקרה מתגשמת...

הוא עושה ליאת מה שאני עשיתי לה....

ואני מתרגזת, כל כך מתרגזת, ונזכרת שכךבדיוק אני היתי,

ולכן אני עוד יותר מתרגזת.

ג'וליאנה כתבה פעם על הרגעים האלה שאתה רואה את עצמך בילד שלך...

הנה רגע אחד כזה.

יום טוב!