נסענו היום לבית חולים הדסה בעין כרם, היתה לי פגישה עם פרופסור רז בעיניין הסכרת.
ישבנו לנו לאכול, ופתאום ראיתי את פרופסור אלחלל,
אותו רופא מדהים שליווה אותי בהריון,
אותו רופא מקסים עם העיניים הטובות, ככה אמא שלי הגדירה אותו, הרופא עם העיניים הטובות.
שניתח אותי ואחר כך שמונה שבועות כמעט יום יום טיפל לי בפצע שלא רצה להגליד.
ניגשתי אליו ואמרתי שלום, וכמובן שהראתי לו את אוּריקי שלנו.
סיפרתי לו שאורי יודע שהואשמר עלי כשאוריקי שלנו היה בבטן שלי, ושהוא , פרופסור אלחלל, הוצא את אוריקי מהבטן שלי.
אוריקי היה מאד נרגש.
רץ לאבא, וחזר לפרופסור אלחלל, וסיפר לו... לא יודעת מה....
והרופא חיבק אותו, הילד היה בעננים.
פרפסור אלחלל סיפר לאורי כמה קטן הוא היה, ואמר לו, גדלת כל כך יפה, כזה ילד גדול ומקסים אתה.
אוריקי התמוגג מאושר ומשמחה.
אורי ראה את האדם שאנחנו מספרים לו עליו,
כאילו איש מהסיפור יצא והנה הוא אוכל כאחד האדם בקניון של עין כרם...
חבל שלא היתה לי מצלמה איתי, חבל שהיתי כל כך נרגשת כי אם לא ההיתי מצלמת אותם יחד עם הסלולרי...
יום נהדר!