אני אמא

כשהיתי ילדה חיכיתי בימים שלפני ראש השנה לקבל כרטיסי ברכה,

היינו קונים כאלה כרטיסי עם זהבים, ושולחים אותם בדואר ישראל.

כשהיינו בשנים יותר יצירתיות הכנו בבית כל מיני כרטיסי ברכה,

 צבענו כתבנו בלורדים,ושלחנו.

איזה  כיף היה לרבל את הברכות בדואר,

נדמה לי שעד היום, באיזה מקום, שמורות לי כמה שנות טובות כאלה שקיבלתי.

השנה בסוף החופש הגדול אמרתי לאורי שנכין כרטיסי ברכה ונשלח בדואר.

ישבנו והכנו רשימה לי הוא רוצה לשלוח כרטיס ברכה.

ברשימה היו

סבאים והסבתות שלו.

בני הדודים שלו והדודים.

לאה המטפלת שלו. וכרטיס מיוחד לכלבה.

לשלומית המטפלת הראשונה שלה.

לשכנה שלנו, אותה הוא מאד אוהב.

לרחלי מסטימסצקי,

(רחלי היא מוכרת בחנות סטימצקי על-יד הבית שלנו,

אורי ממש חבר שלה.)

לאחיו.

לימור.

והראל (חבר שלו בן של חברה טובה שלי)

ובטח שכחתי עוד כמה...

אחר כך הכנו רשימה של מה צריך לקנות...

נצנצים.

דבק.

צבעי גואש.

לורדים.

מדבקות.

מהדואר היינו צריכים לקנות:

בולים.

מעטפות.

דפדפנו בעיתונים ומצאנו תמונות של חיות,

של תפוחים ודבש.

של רימונים..

וגם אלה היו חלק מהקישוטים.

הכנתי ברכה קצרה במחשב וגזרתי והדבקתי על ברסטולים.

ונתתי לאורי לקשט.

ההנאה היתה רבה,

אמנם עשינו את זה בכמה ימים כי היו לנו הרבה ברכות להכין,

ואז התקשרנו לבקש כתובות...

אמרתי לאורי שאני לאיודעת את הכתובת של רחלי בסטימצקי..

אז הוא אמר לי "אמא זה לא בעיה נכתוב במעתפה...

רחלי שאני אוהב בחנות הספרים סטימצקי....

וכך כתבנו.

הלכנו לתיבת הדואר ושלחנו את כל הכבודה (חוץ מהכרטיס של רחלי לה נתנו ביד..)

הסברתי לאורי שיבוא הדוור ויקחאת הדואר,

והוא יקח לבית הדוואר ויקחלו את זה...

זה כבר היה מסובך מידי עבורו,

אז,

הוא אמר:

"אמא הבנתי הדוור יקח את כל הכרטיסי ברכה ויתן לכל מי שאני אוהב..."

מה רבה היתה ההתרגשות כשהתחילו הטלפונים להגיע לומר לאורי תודה על הברכות...

אורי אמר להוריי עכשיו אתם צריכים לשלוחלי בדואר ברכה...

כבר היה מאוחר כדי שיגיע לפני החג,

אז,

הורי הכינו ברכה במחשב שלחולי במייל ואני הכנסתי למעתפה עם בול, כתבתי כתובת, והכנסתי לתיבה שלנו.

אורי לא עזב את הברכה הזו יומיים..

גם אנחנו שלחנו לו ברכה..

כזו עם נצנצים,של פעם, שקונים ברחוב בן יהודה...

 אוריקי היה מאושר..

למד קצת על הדואר, הדביק, צבע.

ואני נהנתי...

שתהיה שנה נהדרת לכולם!