אני אמא

אוּריקי היה היום בגן,

לשמחתי הוא  נפרד בקלות...

והיה בכיף בגן, הוא אפילו היה אבא של שבת.

 באנו לגן ראינו את הילד עם כיפה על הראש...

הילד היה מאושר.

וסיפר לנו שעה קידוש וגם חילק לילדים חלה אחרי שעשה המוציא,

בכל יום שישי בבית,

אני  מדליקה נרות,

אבא עושה קידוש

ואורי עושה המוציא,

כך שהוא מכיר את הטקס,

אבל בגן זה חידוש עבורו.

הרבה ילדים לא באו, הרי זה יום שישי, ואחרי חג,

כנראה שאנשים נסעו להם,

אנחנו העדפנו שאוריקי יחזור ליום קצר. ככהיהיה לו קל יותר.

וכשהוא היה בגן,

אמא סידרה קצת את הבית,

רחצה קצת כילים, העבירה סחבה רטובה על הריצפה.

ואז הרגיע זמןן הכיף,

אבא ואני לטייל הלכנו.

רצינו ללכת לקניון הקרוב לשתות קפה,

אבל,

כמו שכבר קרה לנו היו מליון אנשים והחלטנו לא מתאים לנו.

אז נסענו אחת השכונות הסמוכות.

בדרך מצאנו את עצמנו אבא ואני שרים שירים של אורי...

"הנה סמי הכבאי..."

מצאנו את עצמנו אומרים אחד לשני...

"אוי מה נעשה יש שריפה צריך לקרוא לסמי."

אורי שלנו כל כך אוהב את הסידרה הזו.

מאד הצחיק אותנו שאנחנו מדברים בשפה שלו,

שרירים את השירים שהוא טוחןן לנו במוח איתן.

אבא גם אמר שהוא מוצא את עצמולא פעם מדבר בשפת אורי.

האמת שגם לי זה קורה.

פעם לפני אורי חשבתי

שאני...

אדבר בפתו??

שאני...

אתיילד???

שאני...

והנה כן זו אני....

אז להתראות ותשמרו על כללי הבטיחות באש!!