אני אמא

איזה יום היה אתמול!

אורי סיים את הגן ב12:30 והחלטנו ללכת לגן החיות.

טיילנו,

היה נורא כייף!

כל ההחיות היו בחוץ כי לא היה חם,

נסענו ברכבת של גן החיות...

ואז,

כשכבר היינו בסוף, וקנינו לאורי ארטיק סורלו (סולרו) הרחתי את ריח הגשם.

דברנו על הגשם אבא ואני ואורי אכל את הארטיק שלו.

הארטיק נפל, ואורי כלל לא בכה ולא התרגז,

הוא פשוט רץ אל מחוץ לסככה להרגיש את הגשם,

לאכזבתןו הרבה היה רק ריח עוד לא ממש גשם.

הגענו לאוטו,

התחלנו לנסוע ונפתחו ארובות השמים...

זה היה נפלא!

אנחנו היינו לבושים בבגדי קיץ

במכנסים קצרים סנדלים וחולצות קצרות, באמת שהיה נעים וחמים.

ואז אורי בקש -

פיפי,  הוא למד בגן לומר אני צריך להתפנות...

איפה נעצור....

נסענו עוד קצת והגשם נהיה חזק יותר.

ואורי בשלו... פיפי.

עצרנו באיזה מקום שלא היה מפחיד מדי,

והגשם שוטף את הארץ,

ירדנו מהאוטו,

אורי היה נרגש מהגשם,

הורדנו מכנסים ותחתונים...

ופיפי אין......

ואורי היה מאושר מטיפות הגשם שירדו עליו,

ואורי היה שמח מריח הגשם סביבו.

והמגבים באוטו עובדים השיא העוצמה.

(גילנו שהמגבים עדין טובים לא צריך להחליף בנתיים.)

ואורי לא עושה פיפי אבל היה כ-כך מבסוט מהגשם...

הכסא שלו נרטב, הוא נרטב אני נרטבתי,

והילד,  מאושר.

עד שהגענו הביתה הגשם ירד חזק חזק,

ואז הוא נפסק.

והאוויר נקי,

והעצים נקיים,

והדשא נקי,

והריח הזה.

אני חשבתי לעצמי,

לא היה שום פיפי,

רק, רצון עז של אוריקי להיות קצת בגשם,

והרי הוא חכם וידע שלא נעצור רק כדי שהוא ירד מן האוטו לגשם.

שבת נהדרת,

אני רוצה עוד גשם!