אני אמא

בכל ערב,

אחרי ארוחת ערב,

אמבטיה,

וסיפור או שניים או שלושה, כמה שהילד מצליח לסחוט מאיתנו,

אחרי ששוחחנו על הדברים הטובים שקרו לנו באותו יום

הולכים למיטה.

אבא לוקח את אורי יד ביד, מכניס אותו למיטה מלטף ואומר לילה טוב.

ואז קוראים לאמא שתעשה לאורי טקס...

אני שואלת את אוריקי על מה הוא רוצה לחלום,

לפעמים הוא מבקש לחלום על אמא ואבא,

לפעמים על אירוע שהיה בגן,

לפעמים על הגשם...

אני לוקחת את מקלות הקסם (הלו הם מקלות אכילה...)

ואומרת ברוב טקסיות...

"חלומות רעים חלומות רעים,

לכו לכביסה, לכו לכביסה.

חלומות טובים, חלומות טובים,

באו אל אורי,  באו אל אורי.

שלאורי תהיה שינה ערבה, שלאורי תהיה שינה ערבה."

את הטקסט הזה חיברנו אורי ואני יחד...

הרעיון החמוד שלו היה  לשלוח את החלומות הרעים לכביסה,

אני אהבתי מאד את הרעיון.

ואז אנחנו קוראים יחד "קריאת שמע"

אחר כך אני מזכירה ואוגרים שעליהם לשמור על אורי בלילה.

לפעמים מבקש אורי שנבוא אליו שוב,

אני מבטיחה שבעוד חמש דקות אבוא.

ואכן אחרי חמש דקות,  בדיוק, אני חוזרת לעוד חיבוק.

ואחר כך עוד חמש דקות...

בדרך כלל זה מספיק שהוא ירדם לגמרי.

בבקר,

אורי בא אלי למיטה, ואני שואלת אותו,

על מה הוא חלם,

אני הכי אוהבת שהוא אומר לי שהוא חלם עלי...

שאני מגנה עליו,

שאני משחקת איתו,

שאני מחבקת אותו חזק חזק.

אבל, בכל פעם יש לו סיפור חלום אחר.

ככה אנחנו סוגרים יום, ופותחים יום חדש

שבת שלום!