אני אמא

מכירים את סיפרו של אריק קרל הזחל הרעב??

אז, ביום שני אורי החליט להיות הזחל הרעב,

הוא אכל וזלל פיתה שלמה עם חומוס - ארבע רבעים אמנם אבל, זה בכל זאת פיתה שלמה.

הוא אכל וזלל שני תפוחי עץ, מקולפים אמנם אבל...

הוא אכל וזלל דייסת קווקר עם אבא, אמנם הם אכלו יחד אבל...

הוא אכל וזלל רוגלה אחד...

(אתם מוזמנים להרים גבה, אני הרמתי שתיים)

ובלילה,

כאבה לאורי הבטן.

אורי לא הצליח לישון הייטב.

בבקר אמא באה ועשתה לאורי מסאג' בבטן,

ואז,

אורי שילשל הכל...

והלך בשמחה רבה לגן.

הכנו יום לפני כן לכבוד נושא המשפחה אלבום תמונות עם כל בני המשפחה ואורי כל כך רצה להראות לגננים שלטו ולחברים.

ואז,

באחת עשרה וחצי, באמצע שיעור אילוסטטור, הטלפון מצלצל,

ונעמי על הקו,

אורי הקיא בבקר, ועכשיו משלשל נורא.

לקחתי הכל ובאתי לקחת את הילד.

ואורי אמר לי,

אמא אני כבר רוצה שהכדוריות הלבנות ילחמו בכאב בטן הזה....

כן, קראנו איזה ספר ואורי גם רואה מידי פעם פרקים מהסידרה הנפלאה,

"החיים" שדיבר על תפקיד הכדוריות הלבנות.

עכשיו הוא מרגש יותר טוב,

אכל כמו ילד, ולא כמו הזחל רעב.

מרק עוף עם גזר ואורז...

ואני????

עם מגרנה, שוב המגרנה המעצבנת הזו.

טוב שאבא במצב שפיר,

הוא לקח את  האוטו לטסט...

רק בריאות!!!