אני אמא

במסגרת אירועי פורים היה לאורי בגן אתמול יום הפוך...

הם באו לגן בבקר עם פיג'מות, כרית ונעלי בית,

הלכו לנוח על השטיח, אכלו לחם בשוקולד (דבר שאין בגן הזה...)

שכמובן אורי לא אכל, הוא בקש קוטג'.

(האם זהו בני??? איך יכול להיות ילד שלי ושל אבא שמוותר על שוקולד? אין ספק שיש פה השבחה של הגנים שלנו)

בבקר הוא היה מאד נרגש מזה שלא צריך להתלבש, ושהולכים לגם בנעלי בית.

התארגן והלכנו לגן,

כל הדרך הוא דיבר על זה שזה מצחיק ללכת לגן עם פיג'מה, והאם גם נעמי ואמנון ושאר הצוות יבוא עם פיג'מה,

ושהגענו לגן..........

הילד נעמד דום, ולא רצה להכנס,

היה קשה לו להפרד,

היה לו מזור כל הסיטואציה

בכלל נעמי אומרת שהוא לא רוצה להתחפש בתחפושות שבגן,

באחד הימים הבנים היו לבנות והבנות לבנים,

לקח לה לא מעט זמן לשכנע את אורי להיות רקדנית בלט לשניה קלה.

הוא בהחלט לא רוצה שיאפרו אותו... (הבהחלט זה ציטוט ממנו.)

(נעמי אמרה מזל, עם העור שלו קצת פחדתי לאפר אותו)

גם אני לא אוהבת להתאפר ולהתחפש.

לא מרגישה נוח עם זה.

מעניין עם מחר, כשהוא ילבש את בגדי סמי הכבאי הוא ירגיש בנוח,

אולי הוא ירצה בגדים רגילים.

יאללה אני הולכת לקצר לו את המכנסיים ולחזק את הכפתורים בתחפושת.

בקר טוב!