אני אמא

חזרנו עכשיו מהיומהולדת בגן.

היום התחיל בהמון התרגשות, אורי שהיה מאד נרגש לא כל כך ידע איך לנתב את ההתרגשות והחל לכעוס על כל דבר.

עיקר הכעס היה מכוון לאבא משום מה.

כשהבנתי את זה, בקשתי מאבא לקחת את הילד על הידיים  ולומר לו שהוא מבין שאורי נרגש,

ולכן הווא יעזור לו להרגע.

וככה אוריקי שלנו נרגע.

אורי אמר שהוא פוחד שהילדים לא יאוהבו את העוגה....

ושאולי זה חלא יהיה כייף...

מי אמר שהואלא הבן שלי ושל אבא שלו???

הרי שננו כאלה, חוששים כל כך מכל דבר.

לקחנו את אור והעוגה לגן, והיתה התלהבות רבה, עד כדי כך שנעמי נעלה את העוגה בחדר אחר,

כך שהילדים לא יהרסו את זה לפני המסיבה.

פגשנו את הסבים והסבתות מחוץ לגן ב-9 ועשרה.. ונכנסנו לגן.

אוריקי כבר היה ישוב על כסא היומהולדת, מאושר וזוהר.

רקדנו ושרנו..

ועוד רקדנו ושרנו...

ואורי קפץ על החישוקים, ארבעה חישוקים כגילו.

והזמין ילדים לעבור תחת הגשר.

ויש באושר רב  במצנח וכל כך נהנה שנערנו לו אותו.

הילדים קיבלו ארוחת בקר, רבע פיתה עם חביתה ושני מלפפונים, ומי שרצה כמובן קיבל עוד...

וחטיפים...

ואחר כך בשירים הביאו את העוגה.

אורי נתן מתנה לגן- פאזלים של- נו, ניחוש...

נכון סמי הכבאי.

הגן נתן לאוריקי מתנה, הספר של כספיון כספר פאזל.

סבא וסבתא הלכו ואבאואני הוזמנול השאר לקבלת שבת.

זו היתה הזדמנות נפלאה לראות את אורי בגן,

נכון שכשאנחנו שם זה שונה אבל לפחות קצת.

אוריקי היה אבא של שבת,ואחרי מבחר שירי שבת,

 הוא ברך על מיץ הענבים. וחילק חלה לכל החברים.

חזרנו הביתה מאד מאד שמחים,

אור עדיין בעננים.

ואנחנו עייפים...

לצערי המצלמה שלנו באמצע החליטה להשתגע....

אז צילמנו במצלמה של נעמי...

בכלל,

את המצלמה שכחתי בגן אז לאין לי כרגע תמונות להעלות,

ביום ראשון אני צריכה לזכור את המצלמה וגם את הזר..(צריך ליום שני - שבועות זר.)

מה אני הבנתי...

שאני רוצה לצאת ממערכת החינוך, אבל את המורה שבי אי אפשר להוציא ממני,

הרגשתי את אני נהיית מורה ומגיבה כמו אחת.

אז לאוריקי,

תודה לך ילד מתוק על מסיבה כל כך מקסימה.

אוהבת אותך הכי הכי בעולם.

שבת שלום.

ומבטיחה תמונות ...