אני אמא

בשבע ביולי (7/7) זהו יומהולדת של אבא.

החלטנו לנסוע לצימר לימור....

זהו צימר המקבל אורחים מאד מיוחדים, כמונו למשל....

לימור גרה בכרכור, בבית שהוא ממש כמו צימר (רק בלי הג'קוזי)

ואנחנו נסענו אליה... חמישי שישי שבת.

הגענו ביום חמישי אחר הצהרים, לימורי חכתה לנו.

הכינה לאבא עוגת מרנג...

וקנתה לו קצפיות (או שלגיות....)

זו באמת היתה הפתעה נהדרת, לימור היא לא מהאופים...

העוגה היתה מתוקה מתוקה בדיוק כמו שאבא אוהב.

הילדים של  השכנים שלה- תאומים בן ובת בני 5, היו אצלה, אז בחברת 3 ילדים בקלות שרים המון שירי יומהולדת.

אחר כך אורי שיחק עם הילדים...

הילד גם הוא אוהב כבאים וכבאיות,

כך שמיד הוא הלך להביא את הכבאית שלו ואורי הוציא את בובות הכבאים שלו והם החלו במשחק סוער,

אליהם הצטרפה אחות שלו והיה שמח....

הלכנו לישון ואורי רצה לישון במיטה עם לימור, הוא שכב שם, יחד עם לימור והחתולות,

והתחיל להרגיש רע,

הנשימה שלו היתה כבדה, והוא השתעל נורא נורא.

והעיניים החלו לדמוע...

התקף אלרגיה רציני חווינו, טוב שהיה לנו פניסטיל איתנו.

לא יודעת למה הוא היה אלרגי שם.

אולי החתולים?אבל הוא שיחק איתם כל אחר הצהרים.

אולי איזה צמח על-יד הבית?

אולי משהו אחר,

מה שאני כן יודעת זה שנבהלתי נורא ואפילו חיפשתי איפה נמצא מד"א קרוב.

32 טיפות פניסטיל והילד כמו חדש.

למחרת בבקר  קמנו והלכנו לפעלטון שם אוריקי טיפס ושיחק,

גיליתי שהוא פוחד לטפס על סולמות, וזה מאז הנפילה שלו...

אבל יחד עם זאת הוא עלה למגלשה בדרך אחרת  טיפס והלך סביב המתקן בלי פחד.

(אני רעדתי מפחד אבל  עשיתי עבודה נהדרת ולא הראתי לו..)

ואז הלכנו מסעדה, אוריקי כמובן אכל... לחם עם חמאה...

חזרנו לנוח, כדי שמאוחר יותר נסע לים...

בדרך לים אורי ראה את הארובות של חדרה ואמר לי

אמא אני רואה את האות......  ש' לא כל כך הבנתי איפה עד שגם אני ראיתי אותה.

בחזרה צילמתי את זה כדי שיהיה לי לכאן.

בים אורי בהתחלה פחד מאד,

לאט לאט הוא נרגע והסכים להכנס למים ולתת להם ללטף אותו.

הוא בנה ארמון בחול...

שבת היה נורא נורא חם, נשארנו בבית, אורי נהנה כל כך לשחק עם החיות...

כלבה וכמה וכמה חתולים...

נסענו הביתה בשמחה רבה, אחרי סוף-שבוע נהדר.

מקווה להעלות עוד פוסט על ביקור בתערוכה בבית התפצות שעליו המליצה בחום ג'וליאנה.

שם ביקרנו ביום ראשון אחרי הלימודים שלי.