אני כל כך אוהבת את ההברקות החכמות של האוצר שלנו.
היינו בסופר, היה שם אדם שניקה, עם סחבה ודלי.
אוריקי הסתכל עליו בעיניין רב.
ואז פונה עליו ואומר לו:
"אדון איש, אתה יכול ללמד אותי לסחוט את הסחבה, אני לא יודע איך עושים את זה..."
האיש, מיד ענה לו "כמובן... אני אשמח ללמד אותך" וחייך חיוך גדול.
נראה לי שהוא היה מאושר שלא היה שקוף, שהנה ילד קטן התייחס עליו, ושוחח איתו.
אני חושבת שדי עצוב להיות איש שקוף שלא רואים אותו.
אבא סיפר לאורי שכשהוא היה במשפחתון של שלומית הוא היה בן יחיד והשאר היו בנות.
אורי: "אבא אני יודע את כל השמות של הילדים שהיו בגן של שלומית"
אבא: "טוב מאד אורי תגיד לי אותם"
אורי: "אורי"
אבא: "נו ומי עוד?"
אורי: " לא יודע, אני אמרתי את כל הילדים לא את כל הילדות..."
מה אגיד לכם,
כל כך צחקתי!!!
אתמול הגעתי לגן, מצאתי את אורי שוכב על השטיח.
מעליו יושבת ילדה חמודה ומלטפת אותו. בעדינות רבה.
נעמי סיפרה לי שיום לפני כן היתה זו בת אחרת שבאה לשבת על ברכיו ולטפה אותו באהבה.
פופולרי הילד שלנו הקרב בנות הגן.
יום נהדר.