אני אמא

אתמול אוריקי לא הלך לגן בבקר,

היה לו איבחון של ריפוי בעיסוק בשעה 11:00 בבקר ולא ממש היה טעם לקחת אותו לשעה לגן.

הגענו למרכז כלל שם היה האיבחון, המאבחנת קיבלה אותו ואמרה שאחרי שהבאנו את כל הניירות

 מהגן

מרותי שמטפלת בו באופן פרטי בריפוי בעיסוק

מהגננת,

והאיבחון של שנה שעברה.

אין לה צורך לערוך איבחון, והיא מאשרת לנו את טיפולים.

בקיצור היהי לנו זמן, החלטתי לקחת את אבא ואורי לשוק.

אמרתי לאורי "יאללה נלך לשוק לקנות תותים"...

למה החלטתי ולא החלטנו??

כי אבא ממש אבל ממש לא מתלהב מהשוק.

בדרך ספרתי לאורי שסבא אהרן, אבא שלי, מאד מאד אוהב ללכת לשוק,

אורי אמר לי "אני לא יודע אם אני אוהב, אני עכשיו אהיה שם ואחליט"

ילד חכם ישלי...

נכנסנו לשוק,

הילד היה נפעם מהצבעים והשפע...

 אורי מאד אוהב תותים, מיד בקש שנקנה לו,

אמרתי לו אורי יש עוד המון מקומות בוא נטייל עוד קצת.

סיפרתי לו שלחניות האחלה קוראים דוכנים וגם בסטות,

הילד אהב את המילה הזה היא הצחיקה אותו.

טיילנו אבא כבר היה חסר סבלנות הוא טוען שהריח הורג אותו...

אורי ואני היינו מאושרים.

קנינו תותים,

כוסות פשוטות...

אבא קנה לו חלקום ולאורי כל מיני גומיים צבעוניים כאלה  בצורות שונות..

קצת צמחי תבלין...

אז לאבא כבר היה ממש חסר סבלנות...

אז הלכנו לכיוון האוטו.

אורי אמר, "אוף אני רוצה  עוד לטייל בשוק. זה כייף שוק"

הבטחתי לו שנלך עוד פעם כשיהיה קצת יותר חם ונטייל שם הרבה רק אני והוא.

חזרתי הביתה ומייד התקשרתי לאבא שלי..

"אבא" אמרתי "יש הוכחה חותכת שאורי הוא הנכד שלך... הוא התאהב בשוק.."

אבא שלי אמר "נו, בטח איך אפשר לא לאהוב את מחניודה???"

ובאמת...

איך אפשר לא לאהוב את מחניודה???

שבת חמימה!