עוד שיחה עם האוצר שלי.
"אמא אני רוצה ללמוד הכל ולדעת הכל"
"אורי אי אפשר לדעת הכל אנחנו כל הזמן לומדים"
"אני אלמד ממך ומאבא ומכל האנשים ואז אני אדע הכל"
"אושר שלי זה נהדר שאתה רוצה ללמוד מכולם ובאמת ככה לומדים, אבל תמיד תמיד אפשר עוד ללמוד,
אתה יודע שאני לומדת בקורס לטפל בתינוקות, ואני אגיד לך עוד משהו,
לי יש מורה אחד מצויין שמלמד אותילהיות אמא"
"מי זה?? אבא???"
"לא אוריקי, אתה המורה שלי, לפני שנולדת לא ידעתי איך להיות אמא, ואתה כליום מלמד אותי עוד משהו"
"לא אניל א מלמד אותך, את כבר יודעת לבד"
"לא חמוד, אתה בגלל שאתה הילד שלי, ואנירוצהלהיות אמא טובה לך אני לומדת, ממה שאתה אומר לי,
וממה שאתה עושה, אני גם לומדת מספרים ומהאינטרנט ומחברים שלי, ומסבא וסבתא..."
"אז גם אני אלמד כל החיים.... ועכשיו אני אלמד אותך שיר על האביב שלמדתי בגן.."
רציתי כל כך להבהיר לאוריקי שכל החיים לומדים.
ושגם הוא למרות שהוא ילד יש לו את היכולת ללמד.
אורי יום אחד אתה תקרא את זה ואני אגיד לך עכשיו,
ממך למדתי על אהבה אין קץ, על חיוך שממיס לבבות, על דאגה, ועל שמחה אין קץ.
ממך למדתי איזה כוח אדיר יש לידים קטנות שמחבקות.
ממך למדתי איזה כייף זה ללכת ולחשוב עליך. ועד כמה אושר נמצא בדברים הקטנים מאמת.
ממך למדתי להיות אמא.
שבת שלום.