אני אמא

ראיתי בחנות, חולצה עם דגל ישראל.

נכנסתי וקניתי לאורי, שיהיה לו למחר, יום הזיכרון וערב יום העצמאות חולצה פטריוטית.

תמיד אני אומרת שאני לא רוצה שאורי יהיה חייל קרבי- מפחד אותי.

תמיד אני אומרת שאורי ידע מצויין מחשבים ופשוט יהי באיזה יחידה של  מחשבים, יתרוםם יעשה את שלו....

אבל לא יסתכן, כן אני יודעת  גם בכביש יש סכנות אבל בכל זאת....

אני נזכרת שכשאנחנו היינו ילדים אבא שלי היה מספר לנו איך הוא היה בצבא,

איך היה חיל / שוטר על הר הצופים, איך אכל חול ושתה זיעה בגולני של פעם.

ואז...

אחי התגיס לצנחנים, ואבא שלי, אמר שהוא לא רוצה שהבן שלו - אח שלי יהיה קרבי...

אמרנו לו אז,

אבא ככה חינכת אותנו עכשיו אתה מתקפל.

כן גם אנחנו מחנכים את אורי לאהבת הארץ, לפטריוטיות, לכבוד למדינה ולסמלים שלה.

גם אנחנו מספרים לו סיפורי מורשת על מעטים מול רבים.

על גבעת התחמושת, על הכותל....

שאני לא אתפלא אחר כך שאורי ירצה ללכת לי לצנחנים.

שלא אתפלא עם הוא ירצה לתת ולתרום..

שלא אתפלא עם הוא יתנדב לאיזו יחדה מובחרת כזו.

אבל ביננו מה רע בלהיות חייל ב... יחידת מחשבים מובחרת מול הצג?????

(כן אני יודעת מי בכלל ישאל אותי אז......)

אז קניתי לאוריקי חולצה לבנה עם דגל ישראל, שהילד ילך גאה,

בארץ ישראל שלו שיפה וגם פורחת... (זה השיר הפופולרי אצלנו בימים אלה)

שלא יהיו מלחמות שיהיו רק ימים טובים ...

ואת ענפי עץ הזית, יביאו היונים.