אני אמא

אורי למד בגן על קיר המשאלות - הכותל המערבי.

ועל משה מונטיפיורי -

שהוציא את היהודים מהחומות והם (היהודים) פחדו לצאת מהחומות כי היו שודדים וחיות טרף...

אוריקי הסביר לנו בעזרת בניה של הרובע היהודי מקוביות ופטריות צפופות היו היהודים הצפופים ברובע,

ואחד מבובות הפלימוביל היתה מונטיפיורי.

סיפרנו לאורי על השיר שמספר על מונטיפיורי  אורי התאהב בשיר ובקש ללכת לבקר בתחנת הוח,

אגב היא בשיפוצים עד עוד חודש בערך...

היום הלכנו לשם, וכשראינו שאי אפשר להכנס לתחנה ואפילו את המרכבה אי אפשר לראות

החלטנו לסוע לקיר המשאלות, לא מצאנו חניה אז אבא הוריד אותי ואת אוריקי די קרוב והלך לחפש חניה.....

אורי ואני הלכנו לכותל, אורי מאד מאד התרגש.

הוא ביקש לכתוב משאלה, הבאתי איתי נירות וצבעים אבל שכחתי אותם עם אבא באוטו,

אז חטטתי בתיק שלי, ומצאתי ניר, ולורד של הלוח אורי אמר לימה לכתוב, וכתבתי לו.

התקרבנו לאבני הקיר הענק והקסום הזה, אורי טמן את הפתק בין אבני הכותל,

ומאד מאד התרגש עד כדי כך שהוא לא יכל להשאר שם ובקש ללכת,

אני ישבתי על כסא חיבקתי  את האוצר שלי ולחשתי לו באוזן שאני מתפללת,

מתפללת שלאבא ולו יהיה טוב, שסבאים והסבתות יהיו בריאים, שכל אהובנו יהיו מאושרים...

הרגשתי כל כל טוב בלב, כל כך נרגשת מההתרגשות של אורי.

צעדנו אחורה, התיישבנו והסתכלנו יחד בקיר הענק הזה,

ואז אורי אמר לי,

אמא אני בטוח שאלוהים יקרא את המשאלה שלי ושהוא שמע את התפילה.

שאלתי אותו "איך אתה יודע?"

ואורי ענה לי,

"כי הנה אמא אני כבר הרבה יותר חזק."

היה לנו בוקר כל כך מרגש.

מהכותל נסענו לסבא וסבתא. אורי אכל מרק עוף של סבתא והיה בעננים....

שיהיה שבוע מקסים!