מסיבת הפירטים מאחורנו, היה מאד נחמד.
אוריקי היה בעננים מהתרגשות ושמחה.
העלתי בפניו את הרעיון שהוא ילבש את תחפושת הפירטים שלו לכבוד היומהולדת, ואורי כמובן מאד מאד התלהב.
ארגנו את המקום בו חגגנו אני היתי בלחץ נוראי ואורי בהתרגשות ענקים, מה שגרם לי לכעוס בלי סיבה באמת טובה,
קצת חבל , לי כי היתי צריכה להבין שהוא נרגש-
ושאני בלחץ ובמקום לכעוס לחבק ולקבל את ההתרגשות ולנסות לתעל אותה למקום טוב.
אז נפגשנו בשעה 17:30 על יד הבית, אני פחדתי שילדים לא יגיעו.
פחדים ישנים מהילדות כנראה.
חלק מההורים שבאו עם הילדים שמחו להשאר איתנו,
מה שבדיעבד מאד עזר לנו.
ואז הם הגיעו אחד אחד עם אמא וחיוך ענקי,
כל ילד קיבל רטיה וצעדנו בשירה לגן בן חגגנו
כאן הילדים פחות שיתפו פעולה.. ואני נהנתי...
התחלנו בהפעלה,
צבענו כובעים מניר עיתון. והדמבנו סמל של פירטים.
הילדים חבשו את הכובעים, רק שהרוח החליטה שכובעים מניר עיתון לא מצא חן בעיניה והעיפו אותם...
אחר כך כדי שלפירטים האמיצים והטובים יהיה כח אכלנו- פיתה עם נקניקיה היה התפריט,
בזמן האוכלל היה שקט....
ואז יצרנו ספינות מקנקלים, שיפודים, חול ומדבקות.
והשיטו אותן בגיגית מים ושרנו כמתבקש את - שוטי שוטי ספינתי (הילדים מכירים את השיר מהגן)
עכשיו אחרי שייט בגיגית זכו הילדים למנת החטיפים הקבועה בחוק ימי ההולדת,
הפתיעה אותי ששני אחים לא נגעו בשום חטיף פרט לבייגלה (שלא נחשב חטיף) כי ההורים לא מרשים להם.
ואז הרמנו את אוריקי על הכסא, אורי כמובן שמח כל כך.
שרנו לנסיך שלנו שירי יומהולדת ומחינו סביבו כפיים.
סיפרתי לילדים בדרמטיות, שיש אוצר גדול בגינה והם צריכים למצוא אותו...
שיחקנו חם קר ומצאנו את האוצר.
הילדים נתבקשו לעמוד בשורה אני מסרתי לכל ילד כדור והם ברכו את אורי וקיבלו את חלקם באוצר הזהב.
אז הילדים הלכו לשחק קצת במגרש המשחקים הצמוד, הם היו זקוקים להתפרקות ...
קראנו להם לטקס פתיחת המתנות...
אורי קיבלת מתנות ממש שוות...
התחלנו לארגן, וההורים המקסימים שנשארו איתנו עזרו לנו. מה שבאמת היה לעזר רב.
הגעתי הביתה מאושרת מכך שהילד שלי היה מאושר ומזה שלמרות הפחד שלי ...
הילדים נהנו וההורים גם הם (כבר אמרולי לעשות הסווה מקצועית למארגנת ימי הולדת..)
ההורים התלהבו מיצירות המיחזור,
ומההפעלות והשמחה של הילדים.
ויחד עם זאת כל הגוף כאב לי, הייתי גמורה מעיפות.
ואורי אתם שואלים?? היה מאושר, עם כמיות אנרנלין שצריך היה לרסן...
אמבטיה, פיג'מה וסיפור עשו את העבודה.
והילד הלך לישון.
מסקנות...
בפעם הבאה הרבה פחות ממתקים!!
והרבה פחות הפעלות..
ואצל ג'וליאנה קראיתי שכדאי וצריך פלסטרים... בכלל לא חשבתי על זה
ומזל שלא הזדקקתי לזה.
והעיקר בפעם הבאה, בפחות לחץ.
סופ"ש נפלא לכולם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אמא של אוּרי