אני אמא

החלטנו אבא ואני שאנחנו רוצים להצטרף לקבוצת הורים.

הקבוצה החלה בשבוע שעבר, ביום ד'.

אז אמרנו לאורי שאבא ואמא הולכים, ודוד שלו אח של אבא בא לשמור עליו.

כשאמרנו לאוריקי שאנחנו רוצים ללכת בערב בלעדיו, אורי לא ממש הבין את העיניין.

ושאל למה אנחנו הולכים.

סיפרנו לו שנלך לפגוש עוד הורים ונלמד מהם ונלמד אותם איך להיות הורים יותר טובים בשבילו.

אוריקי הסתכל עלינו בתדהמה ואמר, בדמעות בעיניים..

"אבל אמא אתם כבר ההורים הכי טובים בעולם אתם לא צריכים ללמוד יותר."

אמרתי לו שאני שמחה שהוא חושב שאנחנו הורים נהדרים וזה רק מחזק את זה שאנחנו צריכים ללמד הורים אחרים,

וחוץ מזה בטח גם ההורים האחרים הם הורים נהדרים, ויהיה לנו כייף ביחד.

דוד של אורי שמר עליו בשבוע שעבר ואורי שמח מאד יש בנהם קשר מקסים.

השבוע הוא לא יוכל להיות עם אורי.

אז בקשתי מהשכנה שלנו שתשמור עליו.

עכשיו סיפרתי לו שמחר אנחנו שוב נלך ותשמור עליו השכנה שלנו שהוא אוהב מאד,

אורי שוב היה עצוב, למה לא תקחו אותי,

הסברתי לאורי שכשהוא והחבר שלו מהגן רוצים לשחק ביחד הם מבקשים ללכת לחדר הכחול (בגן יש חדר עם שטיח כחול)

ושם הם משחקים משחק שכייף להם יחד.

שאלתי אותו מי הוא חשב החבר הכי טוב שלי,

אורי ענה אני.....

אמרתי "נכון מאד וגם אבא הוא חבר הכי טוב שלי, ואני רוצה להיות עם אבא במקום שכייף לנו יחד."

אורי הסתכל עלי ואמר לי,

"אמא כשתגמרו ללמד את כל ההורים להיות נהדרים כמוכם אז לא תלכו יותר??"

"כן אורי," אמרתי לו "כשנסיים ללמור וללמד נחזור הביתה לאורי כי החבר הכי טוב וגם הבן שלנו הוא אורי שלנו והכי כיף לנו בבית"

ןחוץ מזה היום ראיתי כמה הילד שלי גבהה... הוא הצליח להלדיק את האור בלי לטפס על שרפרף....

איזה כיף!!!

ליל מנוחה!!