בשבת חגג אבא 49 שנים.
אבא בחר לחגוג עם שני בניו, אז נפגשנו עם איל ושונית ומירה בפארק הלאומי ברמת-גן.
כבר כמה ימים לפני היום המרגש תכננו אורי ואני איך נפתיע אותו.
קנינו אורי ואני ממתקים, אורי בחר כל מיני חמציצים שהוא עצמו אוהב מאד, ובחר גם שוקולדים שאבא אוהב.
בבוקר מוקדם, למען האמת בחמש וחצי ואמר לי שצריך לקום חייבים להכין לאבא צלחת ממתקים.
אחרי חגיגה של סוכרים ארזנו את עצמו להפגש עם איל.
הגענו ודבר ראשון אבא אורי ואיל הלכולהאכיל את הבווזים, גם להם מגיע לחגוג ביום הולדת לא???
נכנסנו לבית קפה ונתנו לאבא מתנות,
איל תרגם לאבא מאנגלית את הספר הגורילה שהוא ספר ילדים מאד חמוד.
אני קניתי לאבא איל ואורי חולצה זהה עם תמונה של שלושתם,
לאבא כתוב על החולצה אני אבא ולילדים כתוב אנחנו ילדים לתפארת.
אבא והילדים מאד התרגשו והלכו להחליף חולצה.
איל תרגם לאבא מאנגלית את הספר הגורילה שהוא ספר ילדים מאד חמוד.
ובחר עבורו את הסרט הדקטטור האחרון של צ'אפלין.
אנחנו, אורי ואני, גם הוספנו לאבא את אוסף הדיסקים של הגששים...
אכלנו לנו ארוחת בוקר ואבא ואיל אכלו גם עוגה עם המון שוקולד.
אחר כך הלכנו לטיל בגן הלאומי.
נסענו ברכבת
באמצע הנסיעה הגלגל של הרכבת התפוצץ, מאד נבהלתי,
ואחר כך שמחתי- כי לא אני היתי זו נשפוצצה את הגלגל,
(כמה ימים לפני כן נכנסתי בצורה מעוררת חמלה במדרכה ופוצצתח את הגלגל באוטו שלנו)
אבל רכבת יהודית בגן לאומי לא תפסיק את נסיעתה בגלל גלגל מפוצץ.
הרכבת המשיכה לנסוע וברקע היה השיר עגלה עם סוסה... ממש הצחיק אותי.
בדרך אורי ראה מגרש משחקים וכמובן עיניו אורו,
כשנגמרה הנסיעה ההוזויה הזו אורי בקש ללכת למגרש המשחקים,
איל כבר רצה הביתה, אז נפרדנו בחיבוקים, הם הלכו הביתה,
אנחנו הלכנו למגרש משחקים מאד מיוחד,
מתקנים אקסטרימיים כאלה.
הנה אורי על במנוחה.
אחרי שהרגשתי שאני כבר נמסה, החלטנו לנסוע הביתה.
היה כייף.
ולאבא אגיד גם כאן,
המון מזל טוב,
שהטוב ישלוט בחייך,
שאהבה והבריאות יהיו לך.
שהחיוך והצחוק יסובבו אותך.
אנחנו אוהבים אותך.