קיץ.
כבר מזמן החלטתי שבקיץ הזה אורי ילמד לשחות או לפחות ילמד לא לפחד מהמים...
אורי גם שמע שאיל לומד לשחות מה שדירבן אותו ללכת ללמוד לשחות.
(זה מעניין מאד, שני אחים שלא חיים יחד אבל יש בנהם קינאת אחים.)
חיפשתי וחיפשתי ושלש חברות אמרו לי על מוני מקידר.
שוחחתי איתו וקבענו לאתמול.
אחרי הגן נסענו לקידר.
אורי היה נרגש אבל גם חשש.
הגענו למקום קסום עם פילים מכל מיני גדלים.
וכירכרה שאורי מיד טען שהיא של מונטיפיורי.
הוא לבש בגד ים ומוני הציע שהוא יהיה ללא החולצה של הבגד ים,
הראה למוני את המצופים שלו, והשנים התחילו לשחק.
מוני הסביר לאורי את החוקים והכללים,
אחר כך לימד אותו על יבש את התנועות העיקריות,
ואמר לאורי ביי....
אורי היה בשוק הוא הרי חיכה בחשש ובשמחה להכנס למים,
מוני הלביש לאורי מצופים,
והזמין את אורי לקפוץ אליו למים, חיבק אותו ונתן לו בטחון.
אורי פחד והתעודד זכה למילים חמות.
ממש מקסים היה לראות את הנסיך הקטן שלנו נפתח ונהנה במים.
חצי השעה שלו עברה מהר מהר,
אחרי החצי שעה אמר מוני לאורי שהשיעור נגמר והוא,
אורי, מוזמן להשיר במים עוד קצת.לא האמנתי, אורי נשאר במים,
היה קשה להוציא אותו משם, שמחתי על כך, התרגשתי מזה.
אורי שאל את מוני אם הם שוב יפגשו מוני אמר לו שכן בוודאי ושהוא כבר מחכה לו.
המתוק שלנו אמר לו , מוני תודה רבה שאתה מלמד אותי.
היתי גאה בו ומאושרת שלילד היה לו כייף.
עכשיו אנחנו פעם בשבוע נוסעים לקידר לשיעור שחיה.....
מחר יעקרו לאורי שן,
שן חלב שהוא נפל עליה
ויש חשש לשן הקבועה לו,
פיית השניים כנראה שבלילה תבוא לבקר אותו.
הילד חושש - בצדק.
אני מקווה שזה יעבור בקלות.
וחוץ מזה-
אתמול מלאו חמש שנים בלוג שלי.
בלוגהולדת שמח לו!!!
ערב נהדר!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אמא של אוּרי