הנושא החם הוא שפה חדשה...
ואני דווקא רוצה לכתוב על שפה עתיקה, לאדינו,
או ספרדית יהודית...
כתבתי כבר פעם על חיבתו העזה של אורי לשיר על מונטיפיורי
לנו יש אותו בדיסק של שירי "אני ירושלמי" של יהורם גאון.
השיר שאחרי מונטיפיורי בדיסק הוא השיר durme durme שיר ערש בלאדינו,
שאני הכרתי אותו עוד מילדותי בבצועו המיוחד ביותר של סבא חיים שלי, (אבא של אמא שלי)
סבא שלי היה שר המון שירים בלאדינו בקולו המיוחד והערב. אצלו למדתי לאוהב את השירים האלה,
עם השנים הכרתי ביצועים נוספים , של יהורם גאון יסמין לוי אביה יצחק לוי שהיה חבר של סבא חיים שלי.
וכמובן ביצועים נוספים, תמיד השירים, הניגונים האלה עשו לי חם בלב.
בכל אופן, השיר הזה מופיע מיד לאחר השיר החביב על אורי,
לאט לאט אורי התחיל לאהוב את השיר, עכשיו הוא מבקש מאיתנו לשמוע אותו.
אתמול הבאנו את הדיסק לאמא שלי, והשמענו לה את השיר שאורי כל כך אוהב,
אמא שלי, שאלו הם צלילי ילדותה מאד מאד התרגשה,
ראיתי דמעות התרגשות בעיניה.(כן אמא , ראיתי.)
מעניין הקשר המיוחד הזה בן אורי, ילד של המאה ה-21 ולבין סבא שלי, אבא של אמא שלי,
שנולד וגדל כאן בירושלים במאה הקודמת....
מעניין הקשר בין אורי לסבתא, דרך השיר.
מעניין שהשיר הכל כך ישן, שאגב המילים שלו למי שמבין הן לא פשוטות, תפס את אוזנו של אוריקי שלנו.
מעניין מה היה אומר סבא חיים אם הוא היה שומע ורואה את אורי מתלהב מהשיר.
האמת היא שהמנגינה מאד מאד נעימה ורגועה, כנראה שזה מה שווה את ליבו,
או אולי זה שהוא נחשף לזה בגיל מאד צעיר- עוד כשהיה בבטן שלי
בעצם, מה זה משנה, אני שמחה שהוא אוהב את הצליל הזה.
השיר הוא בעצם שיר ערש לילדה... שאבא שר לה, אני הכרתי את הגירסא הזו,
כשחיפשתי ביו-טיוב, גיליתי שיש גם גירסא לבנים - שאמא שרה להם....
שבת נפלאה!