אני אמא

קמנו בבקר מוקדם זה הרי יום כל כך מרגש.

אורי בחר ללבוש בגדים חגיגים, ודרש שגם אני אתלבש חגיגי,

את השמלה הלבנה עם הפרחים אמר הילד, ואני צייתתי.

אורי טען שהוא לא מתרגש, אבל לא יכל לאכול ארוחת בוקר.

הלכנו לגן ברגל,

הסתכלנו על הילדים האחרים שגם להם זו תחילת שנה.

הלכנו בשלווה וברוגע.

הגענו לגן, נתנו לאורי מדבקה עם השם שלו והילד התחיל לשחק.

אז בא שחר ושמח מאד לראות את אורי.

בערך ב-9:15 ליאורה בקשה שההורים ילכו להגן.

יצאתי עם אבא מהגן, הילד בכה ורצה שנקח אותו איתנו,

אחנו ידענו שהילד בידיים נפלאות והלכנו הביתה.

ואז התחילו הדמעות לרדת דמעות שלי של התרגשות של שמחה של ...

נסעתי לעבודה וכשהגעתי, אז בכלל פצתי בבכי, בכי משחרר.

טוב שיש את קבוצה התמיכה, תמיד מרגיש נוח לביעה את מה שבלב.

ב-1:45 באנו לאסוף את הילד,

הוא רץ אלינו בשמחה, מחוייך ושמח.

סיפר שכייף בגן, ויש גינה ממש שווה.

ושהוא עוד לא מכיר את החברים אבל זה לא נורא כי שחר חבר שלו.

סיפר שבגן החדש שירים, ויש משחקים.

ושליאורה מרשה להביר משחקים מהבית רק בהתחלת השנה.....

אורי אמר שהואלא הבין איפה שמתי לו את הירקות שלו, הוא חיפש וגם ליאורה ולא מצאו.

הראתי לו שבתיק יש עוד כיס ושם היו הירקות....

למחר הוא בטח ידע!

אני כל כך יודעתצ שתהיה לנו שנה נהדרת!!!

איזו הרגשה כייפית זו.

יום טוב!!