אני אמא

אתמול חגג חבר טוב של אורי מהגן יומהולדת בבית.

פעם ראשונה שאורי הולך למסיבת יומהולדת של חבר המגן,

הגן הקודם זה לא היה נהוג, ובגן הנוכחי זו המסיבה הראשונה.

בתחילת השבוע אורי הביא הזמנה הביתה, עם ציור של ספיידרמן,

זה כבר עשה לילד שמח בלב, אורי כבר החל בהכנת.

הלך עם אבא לבחור מתנה, הוא זכר איזו משחקים החבר אהב כשבא אלינו,

ובחר עבורו דרקון עם חייל שיש לו חרב, ומכונית למבורגיני צהובה.

אורי בקש שאני אהיה איתו ביומהולדת כי הוא לא רוצה להשאר לבד,

למרות שהוא מכיר את המשפחה של החבר, ומכיר את שאר האורחים, הם ילדע הגן שלו,

בהתחלה חשבתי שזה לא רעיון כל כך מוצלח שאשאר איתו,

אני הרי רוצה לבנות עצמאות, ואז אחרי התייעצויות עם אנשים שאני סומכת עליהם

החלטתי כן להשאר איתו

אמרתי לאורי, אבוא איתך, ונראה מה יהיה אם תחליט שאני יכולה ללכת אלך.

החבר של אורי אמר לאמא שלו "אל תכיניעוגת שוקולד כי אורי לא אוהב שוקולד..."

אמא המקסימה שנשמעה להוראה.

אתמול ההתרגשות היתה בשיאה,

כאורי חזר מהגן הוא אמר שהוא חייב למהר כי יש לחבר שלו יומהולדת,

ואורי הבטיח לו שהוא יבוא מוקדם לפני כולם.

אמרנו לאורי, נצא ברבע לשתיים, זה מספיק זמן להגיע= החבר גר ממש קרוב.

אורי רצה להכין ברכה במחשב,

פתח צייר וניסה לצייר, לא כל כך הצליח לאורי

אורי כבה וכעס...

ניסיתי לעזור לו, לא ממש הצלחתי להבין מה ילד בעצם רוצה,

בסופו של עיניין,

כתבנו ברכה ומצאנו ברשת ציור של ספיירמן - ובא לציון גואל.

הגענו למסיבה,

אוריקי נדבק אלי,

בהתחלה שיחקו גמד גמד, ילד מתחבא מתחת לשמיכה ואחר שיצא החוצה צריך לגלות מי זה...

האוצר שלי עדין לא שיתף פעולה,

לאט לאט הוא נפתח,

כששיחקו חבילה עוברת אורי כבר ממש היה בענינים.

ושמח כשקיבל את החבילה והיה צריך לברך את חברו הטוב.

בזמן המשחק החבר של אורי אמר לו

"אורי כשכולם ילכו אז נפתח יחד אני ואתה את המתנות שלי"

אורי שמח כמובן מאד לקבל כזו הזמנה מחתן יומהולדת.

אחר כך היתה הפעלה של מספרת סיפורים מקסימה, בשם מיה,

שסיפרה להם בתאטרון סיפור את "ארץ יצורי הפרא" שאוריקי מכיר ואוהב.

קצת שירי יומהולדת, הרמת כיסא בעזרת כל הילדים,

נורות עוגה והפתעות, ונגמרו שעתיים של יומהולדת.

ראיתי את אורי עם חבריו, ראתי איך הוא נמנע מלהיות בחברת הילד השובב,

איך הוא מפגין ידע,

איך הוא מקבול ע"י חבריו, עד כמה הוא עדין ועד כמה צריך ללמד אותו אסרטיביות,

ראיתי שהוא שותה רק מים.

אחרי שכל הילדים הלכו, אורי נשאר עוד ופתח עם חתן השימה את המתנות,

הם שנהם ישבו ושיחקו עוד ועוד,

אני הלכתי הביתה ואורי עוד נשאר,

ןכשהחשיך, אורי בקש שנבוא לקחת אותו אבל...

סירב לבוא הביתה, ואבא נשאר איתו עוד קצת,

שנהם חזרו הביתה שמחים ואחרי שאבא שתה קפה ואכל מעוגת יומההולדת...

היום אנחנו נוסעים לתל-אביב  למרכז סוזן דלל לראות את בביק ואומה על פי הספר "הכיבשה שבאה לארוחת ערב".

שתהיה שבת מדהימה!!