אני אמא

כל היום ירד גשם.

בצהרים אמרתי לאוריקי שנרד יחד לשלוליות,

אבל,

יותר עינין אותו המחשב לצערי הרב...

אז הה לנו יום בית.

שיחקנו,

אבא משחק עם אורי קלפים, פוקר... ו-21...

21 עוד איכשהו אפשר להגיד הילד לומד חשבון.

פוקר הם נהנים לשחק יחד, כיף  לראות אותם שנהם על הריצפה משחקים יחד.

אחרי כל משחקי ההימורים,

שאלתי את אורי עם הוא רוצה לעשות איתי דפי עבודה או לשחק משחק.

אורי בחר בדפי עבודה,

הוצאתי לו כל מיני דפים מהאינטרנט.

היה כייף לעבוד איתו.

אחר כך נזכרתי שפעם מזמן מזמן כשהייתי מחנכת של כיתה א',

קניתי ספרונים בהם סיפורים לתחילת קריאה,

חיפשתי אותם בארון, ומצאתי אותם מאובקים ומחכים לאורי שלנו.

הוצאתי אותם ושאלתי אותו אם בא לו לנסות לקרוא לבד,

אמרתי לו שאות עם קמץ או פתח הצליל שלה הוא a- ונתתי לילד לקרוא,

ואורי שלנו קרא,

חלק מהמילים ממש קרא,

חלק אחר הוא ניחש על פי ההגיון שלו - והשלים מילים כפי שנראה לו,

איזה חיוכים של אושר היו על פניו של האוצר שלנו כשהוא הבין שהוא באמת קורא....

אחר כך הוא רץ לאבא וקרא גם לו.

הילד שלנו מתחיל לקרוא,

זה כל כך כל כך ... מרגש.

עכשיו הדילמה....

לעודד אותו לקריאה??? ללמד אותו לקרוא??

להציע לו לקרוא עוד או אולי לחכות שזה יבוא ממנו??

ואז מה יהיה בכיתה א'?

או אולי להשאיר את זה ככה...

מה שכרגע נראה לי הכי נכון זה,

ללכת לפי הקצב והרצון של אורי,

להציע לו ולחכות לראות לאן אוריי יוביל אותי....

אני רק מקווה שאצליח לעמוד ברצון העז שלי ללמד אותו,

אני יודעת שאני יכולה לעשות את זה מצויין, אני גם יודעת שזה לא ממש נכון...

אני צריכה לזכור, ללכת בקצב של אורי.

דבר נוסף, אתמול היינו בביקור בבית ספר נוסף - בית ספר פרנקל.

אכתוב אני ממקווה פוסט מסודר על זה,

בימים הקרובים.

שבוע נהדר!