אני אמא

בארבע וחצי התעוררתי. הסתכלתי מהחלון.

העיר בלבן.

איזה כייף.

עד שש בערך דברתי עם עוד משכימי קום בפייסבוק, חלקנו חוויות ותהיינו האם יהיו אולא יהיו לימודים בירושלים.

משום מה הטלוויזיה לא עבדה, האמת גם עכשיו היא לא עובדת.

בשש קמנו, ליום לבן.

השתוללה בחוץ סופה קלה של שלג ואוריקי כבר אז רצה לצאת החוצה...

הצלחנו לדחות את היציאה החוצה עד שמונה וחצי בבוקר. יותר מזה היה בלתי אפשרי.

ירדתי איתו למטה, בובת שלג כבר עמדה בגאווה על הגדר

ואז שיחקנו במלחמת שלג.

האור בעיניים שלו, השימחה בלב שלו..

הראשוניות הזו כל כך קסומה בעיניי.

אחר כך הלכנו לטייל,

וראינו איך יש שלג רק על חלק של גזעי העצים, שאלתי למה??

אוריקי אמר שהוא לא יודע,

אז אמרתי לו שנחשוב ביחד על תשובה...

אורי ראה, איך השלג מכה רק מצד אחד. והבין את הקשר.

ראינו איך המכוניות מפלסות לעצמן דרך בשלג איך שהן יוצרות מסלולים ...

ראינו את המים זורמים והשלג ירד עלינו בכייף.

אני כבר הייתי קפואה לגמרי, עלינו הביתה,

רטובים קפואים ומאד מאד מחוייכים.

הבטחתי לאורי לרדת שוב לשלג מאוחר יותר....

חג שלג שמח !!!