ירדנו היום עם האופניים.
בדרך הביתה אורי לא הצליח להשתלט על האופניים בירידה,
זאת למרות שהוא עשה את זה המון המון פעמים.
הוא נתקע בקיר, וקיבל מכה מאד חזקה בחלק העליון של הרגל.
לשמחתי הרבה הוא לא עף מהאופניים.
הוא כל כך בכה.
רצתי אליו חיבקתי אותו, אמרתי לו שאני מבינה שזה מאד מאד כואב.
לאט לאט הוא נרגע, ואז בקשתי שתיאר חי בדיוק מה קרה.
אורקי תיאר ואמר לי, אני לא יודע למה לא הצלחתי להשתלט על האופניים.
הסברתי שזה קורה. ושכנעתי אותו לעלות שוב על האופניים, ובכל כמה צעדים אמרתי לו לעצור,
להראות לאוריקי שהוא כן שולט...
הרי אם הוא כמוני אז אחד הדברים הכי מפחידים הוא איבוד שליטה.
ככה ירדנו לכיוון הבית, אורי כל הדרך המשיך לרכב על האופניים ורטן שכואב לו.
הגענו הבעיה הסתכלתי על המכה, אכן היה שם כחול.
אורי להתרחץ ואחר כך מרחנו משחת טראומייל Traumeels
משחת חובה לדעתי בבית עם ילדים.
עכשיו אורי הלך לישון ולפני כן הוא אמר לי שכבר הרבה פחות כואב לו.
האמת, מאד מאד נבהלתי מפחיד לראות ככה את הנסיך שלנו בוכה וכואב.
אני שמחה שזה עבר בטוב.
ליל מנוחה!!!