אני אמא

אוריקי שלנו מנסה כל הזמן לקרוא.

הוא לוקח ספרים ומנסה לקרוא אותם,

נעזר בכל הרמזים שיש תמונות, הקשרים, אותיות.

עדיין קשה לו עם הניקוד והצלילים....

מבלבל לו.

כשנסענו לאילת הוא ראה מעל תחנת דלק של חברת "דלק" את השלט וקרא דָלָק,

ואז הוא אמר לי, אמא זה לא הגיוני ש

כתוב דלק שם... כלום לא דולק.

אמרתי לו אוקיי אז מה לדעתך כתוב שם הוא אמר אולי דֶלֶק.

ב]עם אחרת נסענו למודיעין ובדרך היה השלט "תל-אביב" אוריקי זיהה את המילה אביב, 

ושאל, אמא מה הם יחליפו את זה אחר כך לסתיו וחורף  וקיץ.

אתמול הוא קרא את תוכן העינינים מהספר של הספריה ובחר את הסיפור שנקרא לו בערב.

הוא כבר אומר לי אמא איפה את קוראת אני רוצה לראות את האותיות/מילים...

זה כל כך מרגש לראות אותו מגלה את העולם הזה,

בכיתה א' הוא ילמד טוב יותר להכיר את התנועות.

וילמד לקרוא שותף יותר.

אני רוצה שאנחנו נמשיך לקרוא לו.

ילדים (וגם מבוגרים- אני לדוגמא), מאד אוהבים שקוראים להם!

אני מאמינה שילד שקוראים לו הרבה,

אוהב אחר כך לקרוא בעצמו.

שיהיה שבת שלום לכולם.