אני אמא

היום היה היום האחרון של אוריקי בקיטנה שהיא בעצם הצהרון שלו שזה הגן בו היה לפני גן חובה.

אוריקי הגיע לשם בן 3 בוכה ולא אוכל.

עד אחרי סוכות הוא בכה ולא נתן לנו ללכת.

לאט לאט הוא למד את החוקים,

למד מה מותר ומה אסור.

למד לאכול ירקות ושעועית, סלק וקציצות דג.

למד המון שירים, ומשחקים של פעם.

הוא למד על סבלנות וסובלנות.

ולעזור למי שזקוק לעזרה.

אורי היה שם שנתיים בגן ועוד שנה בצהרון.

בשנה הבאה הוא כבר לא ילך לשם כי הוא ילמד עד 3:30.

היום כתבנו להם ברכה אורי אייר אותה בציור של מלך ומלכה והמון לבבות.

הוא כתב להם תודה ושהוא מאד אוהב אותם.

בצהרים כשלקחנו אותו הביתה הבאנו לנעמי ואמנון

סלסלת מחוטי טריקו (שלאחרונה למדתיל עשות) עם בקבוק יין טעים.

מעט עוגיות ברכה שקניתי , וצנצנת קטנה מקושטת בפימו בתוכה,

והכי חשוב כמובן זו הברכה שאורי הכתיב לי.

אז זהו גם מנעמי ואמנון נפרדנו,

עכשיו יש לי ארבעה שבועות שלהיות יחד עם הנסיך שלי בבית,

עוד לא יודעת מה נעשה יחד. בטוח שנהנה....

נעמי ואמנון שוב תודה על כל השנים האלה,

על כל התמיכה ואהבה לאוריקי ולנו.

אמנם אתם לא תהיו יותר יום יום עם אוריקי,\אבל אנחנו הרווחנו חברים נהדרים!

אוהבים אתכם מאד!!