27 באוגוסט 2013,
אורי יכנס בשערי בית הספר עם ילקוט וחולצת בית ספר,
מחברות וחוברות חשבון וקיראה.
כריך ופתק מאמא....
שלום כיתה א'
הילד שלי יכנס לראשונה למסע בן 12 שנה.
ואני....
אחרי שפתחתי כל כך הרבה שנות לימודים, מוצאת את עצמי בחוץ.
אני שמחה שאני בחוץ.
אני שמחה שאני שולחת את אוריקי כשאני רגועה ושלווה.
אתמול היינו במפגש עם המורה,
לא כל כך נחמדה חמה ולביבית.
אורי עשה את מה שנתבקש.
ישב ושוחח עם המורה.
אחר כך נתבקשנו אנחנו ההורים לצאת, ואוריקי בכה מאד.
איתו קצת ויצאתי,
ישבנו עם מנהלת בית הספר ושאר ההורים.
השארתי ילד בוכה וקיבלתי ילד מחייך (אמנם הוא אמר שלא היה כייף אבל ... החיוך היה רציני.)
מה אאחל לילד שלי???
שתמיד תהיה סקרן.
שתמיד תדע לשאול.
שתמיד תהיה אהוב.
שיהיו לך המוני חברים.
שתשאר קסם.
שתצליח ותצחק .
שלעולם לא תעלם לך אהבה ללמוד ולדעת יותר.
וכמו שאמרתי לאורי כשנולד ואני חוזרת על זה בכל הזדמנות...
אנחנו, אבא ואמא כאן מאחורייך,
לתמוך לעודד להקשיב לעזור ולאהוב עד אין סוף..
איל אחיו המדהים של אורי כתב לו...
לאחי אורי, שמתחיל מחר ללמוד בכיתה א' - בהצלחה, אורי חמוד!
אל"ף - אורי
בי"ת – בית ספר
גימ"ל זה כבר ילד גדול
מהי דל"ת? דבש של ידע
שלרכוש אתה יכול.
אז שתהיה לכולם שנת לימודים מעניננת.
מסקרנת,
מעשירה,
מלאה בסיפוק וכייף.
ולקטנטנים של א' ואורי בראשם,
"והיתה התורה שבפה מתוקה כמו טעם של דבש"
(יהושוע סובול שלמה בר - אצלנו בכפר טודרא)
אוהבת אותך ילד שלי כל כך אוהבת אותך!!
עריכה מאוחרת:
מצאתי את השיר הזה שאני מאד אוהבת...
הראשון בספטמבר שכתבה נעמי שמר ומבצע משה בקר.
לא כל כך שמח אבל- בכל זאת.