אני אמא

בכל שנה עד שנה זו,

יום של אסיפת הורים היה לחוץ.

צריך להכין אותה.

לא לשכוחו את זה ואת זה...

לדאוג לכיבוד.

ולדאוג לאוירה נעימה.

ביום שניהיתי בפעם הראשונה אמא באסיפת הורים כללית בבית הספר.

מוזר מאד להיות בצד השני של החדר, בצד שיושב ומקשיב,

הצד שואל, הצד המקבל.

אהבתי את המקום הזה.

כבר מראש המורה החליטה שאני בועד ההורים,

לא שלרגע היתה לי מחשבה אחרת.

בסופו של עניין גם החלטתי להתנדה לועד הורים מרכזי,

זה חשוב לי וחשוב לאוריקי שלי.

החלק הראשון היה באולם הספורט של בית הספר,

בו סיפרה המנהלת על בית-הספר והכניסה שלה עליו.

ואחר כך היתה פגישה בכיתה בה סיפרה המורה על הכיתה

המורים המקצועים באו להציג את עצמם.

היה מעניין ומאד נחמד.

ובכלל בלי קשר...

אחיינית המופלאה שלי אוראל היא ילדה בכיתה ג' 

ילדה מתוקה מדבש חמה אוהבת חכמה ואוהבה עלי מאד.

במשך כמה שנים היא האריכה את שיערה החום ויפה.

היא אמרה שהיא רוצה שהשיער יהלכו להסתפר, 

היה מספיק ארוך כדי לתרום אותו  לחולות סרטן.

אתמול היא עם הוריה אחי וגיסתי, ואוראלי שלנו תרמה את השיער שלה.

אוראלי יקרה שלנו אני כל כך גאה בך.

גאה להיות דודה לילדה עם כל כך הרבה אהבת אדם חמלה ורצון אמיתי לנתינה.

את מדהימה ואני מאד אוהבת אותך!!