אני אמא

המון המון שלג.

כבר שלושה  ימים של שלג.

ביום רביעי התלבטתי אם לשלוח את אורי לבית-ספר,

בסוף שלחתי, והייתי אכולת איסורי מצפון, אבל הילד חזר שמח ומאושר מחוויות הגשם השוטף בכיתה.

יום חמישי אוריקי התעורר ופרץ בבכי כשראה שאין שלג,

הוא רצה ללכת לבית-ספר בשלג להיות עם חברים....

אנחנוט כבר מוקדם בבוקר החלטנו שאורי ישאר בבית איתי.

אחר כך כבר ביטלו את הלימודים, כך שההחלטה היתה טובה.

מיום חמישי אנחנו בבית, שלושתנו.

הטלוויזה לא עובדת (תודה מיוחד לyes)

אז צריך להעביר את הזמן.

אפינו,

שיחקנו,

רקדנו לצלילי שירים שאורי למד בבית ספר,

ציירנו על קנווס עם צבעי פנדה,

כתבנו באתר של בית ספר,

כתבנו במחשב על החוויות מהשלג, והשתמשנו בגופן של אותיות כתב. 

הצטלמנו... (נו מה לא נצטלם??!!)

בנינו בובת שלג.

השתוללנו בבית,

אכלנו ואכלנו ואכלנו...

שיחקנו במחשב במשחקים שונים.

קראנו ספרים, איזסה כייף כשאורי קורא לי סיפור!!!!

התפנקנו יחד תחת הפוך.

האמת כייף לנו.

אתמול אחרי שחזרנו מבחוץ ראינו שהמגפיים של אורי נקרעו לגמרי,

הורדנו אותן והרגליים היו כל כך קרות ואדומות, זה היה די מפחיד.

לאט לאט חיממתי לו אותן.

עכשיו כשתגמר הסערה הזו נלך לקנות מגפיים חדשים.

לשמחתנו, היה לנו כל הזמן חימום - אנחנו מחממים את הבית בגז,

הפסקות החשמל היו מעצבנות, אבל לא ארוכות.

אוכל יש מספיק אבא עוד הספיק ללכת לקנות חלב ועוד כמה דברים ביום חמישי.

הטלפון, קצת זייף...

הסלולרי עובד נהדר.

yes כרגיל במזג אויר קיצוני כזה לא עובדים,

אבל הרדיו פועל,

והדי וי די  חי וקיים. 

וזו הזדמנות לראות כל מיני סרטים ששמרנו על דיסק און קיי.

בסך הכל,

אנחנו בסדר גמור.

ומחכים שיעבור זעם.

שבת חמימה אנשים יקרים!

שלגי בובת השלג זכתה באף ועיניים מגזר, 

זכתה לחבוש את הכובע שלי

והכי הכי זכתה באהבתו של אורי שלנו.

שב"ש לכולם.